עלילת "הציונות היא גזענות" חזרה. האם נדע להתאחד נגדה?

חמישים שנים עברו ועדיין קשה להפריז בעומק העלבון אל מול ההחלטה שהתקבלה באו"ם כי הציונות היא "צורה של גזענות". אבי עליו השלום, חיים הרצוג, שכיהן באותה העת כשגריר ישראל באו"ם, עלה על במת העצרת ובחר - לאחר נאום מונומנטלי, שנבחר לאחד מהנאומים ששינו את העולם ועוד ייזכר לדורות - לקרוע את דף ההחלטה. בכך הוא ביטא את רחשי ליבם של יהודים רבים, ובה בעת העביר מסר לדורות הבאים - קיומנו כעם איננו מבוסס על הכרה של זרים וזכויותינו היסודיות אינן בבחינת חסד שאנחנו צריכים להודות עליו. השנים עברו וגם עצרת האו"ם הכירה בטעותה כשבשנת 1991 הפכה את ההחלטה המקורית ובכך הסירה במשהו את החרפה שדבקה בה. אולם, בשנתיים האחרונות אנחנו מוצאים את עצמנו מתמודדים שוב עם אותה עלילה עצמה, הרוויה כתמיד בדמוניזציה, דה-לגיטימציה וסטנדרטים כפולים.

לפני כשבוע התכנס בירושלים הקונגרס הציוני ה-39. זו הייתה הפגנת עוצמה חשובה של התנועה הציונית, שכללה יהודים משלל השקפות, עמדות ואורחות חיים. זה היה גם אירוע כואב, שבו דנו נציגי העם היהודי והתנועה הציונית בכובד ראש ברדיפות אנטישמיות ובאיומים ממשיים שכמותם לא ידענו מזה עשרות שנים.

יותר מכול, כך אני חש, הקונגרס הציוני ה-39 הדגיש כי המאבק הציוני לא תם. ישראל היא אומנם עובדה קיימת ובשנתיים האחרונות למד העולם כולו על יכולותיה יוצאות הדופן לקום גם מהרגעים הקשים ביותר ולהשיב מלחמה שערה כדי להגן על אזרחיה; אך מקומנו בקרב משפחת העמים אינו מובטח - לא ברמה המוסדית-מדינתית שבה זכותנו להגדרה עצמית במולדתנו מאוימת שוב ושוב, וגם לא ברמה הקהילתית והפרטית, בוודאי בכל מה שנוגע ליהדות התפוצות. הרי אין זה סוד שבתי כנסת ומוסדות יהודיים נאלצים להתנהל בכל העולם מאחורי אבטחה כבדה, ושיהודים וישראלים נדרשים להצניע את סממניהם כדי לשמור על ביטחונם. בל נתבלבל, בדיוק כמו ההחלטה המבישה של האו"ם לפני חמישה עשורים, זוהי לא ביקורת לגיטימית על מדיניותה של ממשלת ישראל, זהו איום אנטישמי וקיומי על היהדות ועל יהודים באשר הם.

לאורך השנים ידענו להתמודד עם האיומים הללו כעם, וגם כעת אנחנו נדרשים להתלכד נגדם ולפעול יחד - אין דרך אחרת. הדיונים בינינו ביחס לעתידה של ישראל, החלטותיה של ממשלתה ודרכו של העם היהודי - כולם חיוניים ונדרשים. אולם, הפעולה המשותפת, והגדרת המחבר במקום המפריד - חיוניים לא פחות. אנו נמצאים בימים קריטיים ובפני אתגרים עצומים. אסור לנו להיגרר חלילה למלחמת אחים של הכול בכל, אסור לנו לכלות כוחות בדה-לגיטימציה של קבוצה כזאת או אחרת בתוך עמנו במקום להיאבק בדה-לגיטימציה המופנית כלפי כולנו, אסור לנו לשנוא האחד את השני במקום להיאבק בשונאינו.

אם רק ננהל ויכוח פוליטי ענייני ומכבד תוך הצגת צדקת דרכנו - היסודות היהודיים והדמוקרטיים העומדים בבסיס הציונות ומדינת ישראל; אם רק נלמד לדבר האחד עם השני ומתוך כך להסביר טוב יותר את דרכנו וטענתנו לעולם כולו, נוכל להתחיל לשנות את המגמה המסוכנת של פסילת מדינת ישראל בעולם, ויותר מכך - לשנות את עתידנו. בידינו הדבר.

>>> יצחק הרצוג הוא הנשיא ה-11 של מדינת ישראל