משפחת גולדין צדקה. דרכם תמנע את החטיפה הבאה

אחרי סגירת המעגל המרגשת והשבת הדר גולדין לחיק משפחתו ועמו, הגיע הזמן לחשבון נפש.

חטיפתו של הדר בהפסקת האש בצוק איתן, היוותה אבן דרך בתופעת החטיפות. על אף הפרת הפסקת האש, הריגת לוחמנו וחטיפתו של הדר, ישראל התקדמה להסכם עם חמאס על סיום המלחמה. אומנם נשמעה הצהרה של שר הביטחון דאז, בוגי יעלון, על התניית הכנסת סיוע לעזה בהחזרתם של הדר גולדין ואורון שאול, אך ההצהרה התפוגגה לה כפי שבאה והסיוע נכנס ובגדול.

יחיא סינוואר הסיק את המסקנה המתבקשת: ניתן לחטוף ישראלים ולהישאר בחיים, וזה אחרי שהוא עצמו שוחרר שלוש שנים קודם לכן בעסקת שליט. כך נבטו להם זרעי 7 באוקטובר, שקיבלו ביטוי מפורט שנים בודדות לאחר מכן בתוכנית "חומות יריחו", שנחשפה ולא זכתה בצה"ל להתייחסות המתאימה. זו הייתה תוכנית שזכתה לביטוי מוחשי ואכזרי ב-7 באוקטובר, מאותם זרעים שניבטו באוגוסט 2014 ברפיח.

רק שכאן היה טוויסט בעלילה: בניגוד למשפחת שליט שפעלה לשחרר את בנם בכל מחיר והובילה בתמיכה ציבורית ותקשורתית לעסקה שבה שוחררו למעלה מאלף מחבלים מרצחים, ביניהם יחיא סינוואר, משפחת גולדין הפגינה עוצמה והציגה קו אחר. זה היה קו שטען שאסור לתת למחבלים האכזריים פרס על רשעותם. המשפחה דרשה לפעול להשיב את הדר באמצעות לחץ על חמאס. הם ניהלו במשך למעלה מעשור, באמצעים דלים ובנחישות מפעימה, מאבק בנושא. למול כל הממשלות, שרי הביטחון וראשי מערכת הביטחון, הם דרשו להשית על חמאס סנקציות ולמצות כל דרך צבאית וביטחונית להחזרתו של יקירם. גם כשעלו על הפרק עסקאות מעסקאות שונות, הם התנגדו לכל עסקה שתהא כרוכה להשבת בנם בשחרור רוצחים.

זכיתי לפעול לצידם תקופה מסוימת בהקמת "מסדר הדר". הפעילות הענפה שהובילה המשפחה הייתה חוויה מעצימה. במידה מסוימת, משפחת גולדין, במאבקה העיקש, היוותה סמן למאבקם של משפחות "פורום תקווה" במלחמת התקומה. בניגוד לקריאות לכניעה ללא תנאי, לנסיגות, לעצירת המלחמה ולשחרור רוצחים סיטונאי, הם דרשו לפעול להכרעת חמאס שתביא את החזרת החטופים. ניתן לומר היום, בוודאי אחרי חזרתו של הדר, שדרכם היא הדרך הנכונה והראויה. משפחת גולדין ראויה לכל הוקרה והערכה על מאבקם האצילי והבלתי מתפשר.

ברגע מכונן זה, אנחנו כמדינה צריכים לעשות חשבון נפש ולסמן לאויבנו את גבולות הגזרה בסוגיה הרת גורל זו. אם לא נשכיל לעשות זאת, יוכלו אויבנו ברבים להפסיק ולפתח טילים וגרעין ולהשקיע את כל כוחם בחטיפת יהודים וישראלים. לכן, חשובה ההתעקשות מול חמאס על מילוי ההסכם שנחתם עימם ככתבו. זאת לצד היערכות לחזרה ללחימה להשמדתו, כשניווכח שאין בכוונתו למלא אחר הוראות ההסכם ולהתפרק מנשקו וממשלו.

צריך להעביר חקיקה ברוח ההצעה שניסחה ועדת שמגר בנוגע למשא ומתן על חטופים. זו תהיה חקיקה שתעוגן כחוק יסוד ותצריך רוב מיוחד לביטולה. סוגיה אפשרית נוספת שנידונה בימים אלו היא סוגיית עונש מוות למחבלים. זו סוגיה שתייצר הרתעה ותייתר במידה מסוימת את אפקט החטיפות.

אנחנו בשעת רצון, אחרי מלחמה קשה, מרובת הישגים ומחירים קשים ששילמנו. זכינו לחזרתם של החטופים החיים כולם, כמעט כל החטופים החללים, ובראשם סגירת המעגל הארוך של משפחת גולדין עם שובו של הדר.

אני מקווה שנלמד את הדברים הראויים ממאבקה של משפחת גולדין ונפעל, כדי שלא נידרש לדילמה זו בעתיד.

>>> ארז וינר הוא תת-אלוף במיל', עד לאחרונה עמד בראש צוות התכנון המבצעי של פיקוד הדרום, ממנסחי התוכנית לכיבוש העיר עזה, עמית מחקר במרכז לאסטרטגיה (ICGS)