הרשות הפלסטינית מתפוררת - וישראל לא מוכנה לתרחיש הזה

פיגוע הירי הקטלני הבוקר (שני) בירושלים מהווה תזכורת כואבת לאתגרי הלחימה בטרור בכלל ולאתגר הניצב בפני מדינת ישראל באיו"ש בפרט. המערכה באיו"ש הינה מערכה עצימה שהחלה עוד לפני מלחמת חרבות ברזל והמערכה בעזה, שואבת ממנה השראה ונישאת על גל של עוינות וקיצוניות הולכות ומתרחבות בקרב הציבור באיו"ש. השקט היחסי בחודשים האחרונים אינו מעיד על היעדר כוונות ועל בלימה כלשהי בקיצוניות ובנכונות לביצוע פיגועים.

השקט היחסי, אם ניתן לכנותו כך, נובע בעיקרו מסיכול עמוק של שב"כ, צה"ל והמשטרה, ופעילות התקפית עצימה בעיקר לנוכח אוזלת ידה של הרשות הפלסטינית. לאורך השנה האחרונה סוכלו באיו"ש תשתיות טרור חשובות כמו תשתית חמאס בחברון שסוכלה לפני כמה חודשים. במסגרת סיכול תשתית זו נעצרו 60 מחבלים ונתפסו עשרות כלי נשק, כמו גם כספי טרור רבים. גודלה של תשתית זו וסיכולה על הסף, מעידים כמובן על עומק האיום.

נתוני הסיכול מספרים את הסיפור: כוחות הביטחון, שב"כ, צה"ל והמשטרה סיכלו מעל 1,000(!) פיגועים משמעותיים מתחילת השנה, כמות השווה למספר הסיכולים בכל שנת 2024. בפילוח הנתונים סוכלו למעלה מ-550 פיגועי ירי, כדוגמת הפיגוע הקטלני שבוצע הבוקר, ולמעלה מ-450 פיגועי מטען.

במקרים שבהם מערכת הביטחון לא הצליחה למנוע מבעוד מועד את המימוש, נהרגו 10 אזרחים ו-3 נוספים נהרגו מפיגועים שבוצעו על ידי ערביי ישראל. בשנת 2024, לשם השוואה, נהרגו 37 ישראלים מפיגועים שמקורם באיו"ש.

ההסלמה באיו"ש נשענת על השנאה הבסיסית לישראל ומתודלקת על ידי ההשראה של המערכה בעזה. רף העוינות, הגבוה ביותר ככל הנראה בשנים האחרונות, פוגש רשות פלסטינית שנמצאת בשפל, שתרומתה לסיכול טרור הולכת ומצטמצמת. השפל נובע מבעיות כלכליות חמורות, פופולריות מתדרדרת ברחוב הפלסטיני, הכנות למאבקי הירושה ונכונות בסיסית הולכת ויורדת. השבוע התריעו גורמי ביטחון כי הרשות הפלסטינית נמצאת בתהליכי התפוררות עם סכנה ממשית לשרידותה. ייתכן מאוד שבעתיד, קרוב הרבה יותר ממה שחשבנו, הרשות הפלסטינית בתצורתה הנוכחית תפסיק להוות גורם משמעותי בסיכול טרור כלפי מדינת ישראל.

למרות הקשב המרכזי של כוחות הביטחון בעזה, הפעילות ההתקפית באיו"ש הולמת את רמת האיום ובהקשר לכך כדאי להזכיר את הפעילות העצימה במחנות הפליטים שבצפון השומרון, שהורידה את רף הטרור של תופעת הגדודים המקומיים באזורים אלה. נשאלת, אם כן, השאלה - מה עוד ניתן לעשות כדי לצמצם ככל הניתן את מספר הפיגועים באיו"ש ואלה אשר יוצאים מאיו"ש ומצליחים להגיע לרחבי המדינה. רוב רובן של ההמלצות נידונו לא מעט ועדיין לא נעשה די למרות רמת האיום הגבוהה. צו השעה הוא לחזק כמה נקודות תורפה כדי להוסיף שכבות נוספות למודיעין והסיכול ההתקפי של מערכת הביטחון.

ראשית, בפעם המי יודע כמה, יש לסגור בצורה הרמטית את מרחב התפר ולמנוע כניסת שב"חים (וכמובן מחבלים) למרכז הארץ. סגירת הפרצות מחייבת שדרוג מערכת המעברים לסינון קפדני ויעיל. גם הפיגוע הקטלני הבוקר יצא ככל הנראה מאזור רמאללה/בנימין והוא ממחיש היטב את הקלות היחסית בחדירה לירושלים ולאזורים נוספים ברחבי הארץ. שנית, נדרשת מערכה רחבה נגד כל העוסקים בתמיכה בתופעת השב"חים: מעסיקים, מסיעים ומלינים לרבות אכיפה וענישה מרתיעה.

שלישית, נדרש חיזוק האבטחה סביב תשתיות שונות כגון תחבורה ציבורית וריכוזי קהל נוספים. בשנות הטרור הקשות של האינתיפאדה השנייה הוצבו מאבטחים חמושים באוטובוסים, קניונים, מסעדות ועוד. גם הבוקר חייל ואזרח נטרלו את המחבלים וייתכן שמנעו הרג המוני רחב יותר.

רביעית, נדרשת הרחבת המערכה נגד צירי וייצור אמל"ח באיו"ש. הפיגוע הבוקר בוצע בנשק קרל גוסטב מייצור עצמי. לאחר כמויות כלי הנשק המתקדמים במחנות הפליטים, שמומנו על ידי איראן, נשכח מעט התפקיד של כלי הנשק מייצור עצמי שמיוצרים באיו"ש והינם קטלניים, זולים ונגישים.

שלא בשולי הדברים, אני סבור שלא ניתן להתעלם מהיבט נוסף של הקשר למערכה בעזה וחשיבות הכרעת חמאס, הכרעה ברורה ונחרצת. גם אם במצב הנוכחי חמאס הוכה וניטלו ממנו יכולות רבות, הכרעתו המלאה קריטית גם עבור המערכה באיו"ש. מעבר להשראה ולצורך במסר ברור בחידוש ההרתעה, לחמאס יידרשו יכולות בסיסיות כדי להמשיך להניע את מערכת הטרור באיו"ש. הארגון צפוי להתניע מחדש את רשת הצירים הבין-אזוריים של הכוונת טרור באיו"ש, בדומה למאות הצירים שהופעלו טרם המלחמה.

מטרת המלחמה, שהוגדרה כהסרת כל איום עתידי מרצועת עזה, היא גם גדיעת היכולת לתמוך בטרור באיו"ש ובזירות נוספות, לרבות זירת הפנים.

>>> שלום בן חנן הוא ראש אגף לשעבר בשב"כ, כיום עמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן