הקרע שמונע את סיום המלחמה בעזה

ב-17 באוקטובר 1953, פרסם דוד בן גוריון את מסמך תפיסת הביטחון של ישראל. המסמך כיסה את כל ההיבטים הרלוונטיים, ובמרכזו אי-הסימטריה הכמותית בינינו לבין אויבינו. עם השנים, עקב גידול אוכלוסיית ישראל ובעיקר בזכות הישגיה הטכנולוגיים, הפער אומנם לא נסגר לחלוטין, אך התרחבותו נבלמה.

כך או כך, העיקרון שהוביל את בן גוריון היה שאחרי כל מלחמה האויב יתאושש, ואנו צפויים לסבב לחימה חדש. לפיכך, כל סבב לחימה חייב להסתיים כאשר ידנו על העליונה, או בלשונו של בן גוריון: בהכרעה. הכרעה זו פירושה שהצד השני אינו מסוגל, או לפחות אינו מעוניין, להמשיך להילחם. סיום כזה מוגדר גם במשנתו של הגנרל הפרוסי פון קלאוזביץ, שחי במאה ה-19, כ"הכרעה".

כבר כשנתיים מרחפת השאלה, אם הגענו לנקודת הסיום של המלחמה. שאלה זו הפכה לוויכוח קיומי נוקב בחברה הישראלית והתפשטה אף לקהילות היהודיות ברחבי העולם. בכל מלחמות ישראל עד כה, אף צד לא הניף דגל לבן. בחלוף זמן לחימה, החלו הצדדים, לעיתים בסיוע ולעיתים בלחץ המעצמות, לקיים מגעים שהובילו להסכמים גם במחיר הידיעה שבעתיד המלחמה עלולה להתחדש. נקודת המפתח היא שעל אף שאין כניעה, מתגבש רצון, או לפחות הסכמה הדדית, לעצור את הלחימה כאשר ידה של ישראל על העליונה. אוסף המקרים הללו מקנה לישראל הרתעה מצטברת שבסופה מובילה להסכם שלום. גישה זו של בן גוריון הוכחה כנכונה ולראיה החלו להיחתם הסכמי שלום בין ישראל לשכנותיה.

אלא שבן-גוריון, וכמוהו גם זאב ז'בוטינסקי, לא העלו בדעתם שהטרור הפלסטיני יצמח לממדים כאלה. אף שאינו מהווה יישות מדינית, השפעתו בזירה הפכה שקולה לזו של מדינת אויב.

אין חולק שמלחמת "חרבות ברזל" היא מהמוצדקות שידענו מעולם. אין גם ספק שכיום ישראל היא הצד שידו על העליונה. מדוע, אם כן, המלחמה נמשכת, והוויכוח סביב סיומה גורם למשבר קיומי בחברה הישראלית?

לפי תפיסת הביטחון, אין כל הצדקה להמשיך להילחם, ואין סיבה ביטחונית למנוע הסכם שיחזיר את החטופים. אף סעיף שנדון במשא ומתן, כגון מספר החטופים שיוחזרו וקצב השבתם, או רשימת האסירים הפלסטינים שישוחררו, אינו מצדיק את המשך המלחמה. למרות שחמאס נחלש והתבטא בגלוי שאינו מעוניין להמשיך להילחם, המלחמה ולצידה משא ומתן עקר נמשכים באכזריות כבר כמעט שנתיים.

מדוע, אם כן, על אף שכל התנאים המתאימים לסיום המלחמה מתקיימים, ולראיה כך נהגנו בלבנון ובאיראן, הדבר בעזה אינו קורה? הסיבה לכך היא שהעם מתחלק בין אלה המאמינים שעזה היא חלק מארץ ישראל, ושיש לשוב אליה, לגרש את תושביה ולהתנחל בה, לבין אלה הסבורים ובצדק שמדיניות זו היא פוטנציאל לאסון, ושיש לצאת משטח עזה ולשמור אותה מחוץ לגבולות ישראל. כל נימוק אחר שמישהו בוחר להשתמש בו הוא הטעיה מכוונת.

>>> אלוף במיל' איתן בן אליהו הוא מפקד חיל האוויר לשעבר