הנרצחות לא יסלחו אם המשרד שאמור להגן עליהן הוקרב עבור שחיתות

בישראל של 2025 אישה נרצחת בממוצע כל שמונה ימים. 29 נשים כבר נלקחו מאיתנו מתחילת השנה. מאחורי כל מספר כזה יש שם, יש פנים, יש ילדים, משפחות, חברים - חיים שלמים שנגדעו. כל רצח הוא לא רק טרגדיה פרטית, אלא תעודת כישלון של המדינה.

רצח רודף רצח, ומה עושה המדינה בזמן הזה? מה עושה המשרד שאמור להיות החזית במאבק הזה? במקום להציג תוכניות מניעה, השקעה במקלטים, חינוך מגדרי, מערכי אכיפה והסברה ותוכנית רב-שנתית, אנחנו נחשפות לפרשה מבישה: “חגיגת הכספים” במשרד לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה, תחת השרה מאי גולן.

בעוד החקירה נגד מאי גולן ונגד אנשי המשרד שלה מתרכזת עדיין בחשדות בלבד, גם אלו מעלים שאלות קשות - אם באמת אלו עושים את המיטב עבורנו, הנשים, בעוד רצח נשים הפך למגמה במדינת ישראל. בשעה שבה נשות ישראל צריכות את המשרד שנועד להן יותר מכול, הוא הפך לשם נרדף לשחיתות. זה אולי הדבר הכי כואב ומסתכל בנקודת זמן זו: לראות איך הגוף הממשלתי שאמור להיות החזית שלנו והחומה שמגינה עלינו, לא נמצא שם בשבילנו. ועכשיו, הוא מוקף חשדות כי הפך לזירת ביזוי, פרוטקציות וחגיגות על חשבון הציבור, בזמן שאנחנו נרצחות, נאנסות, מותקפות, והמשרד מתפורר מבפנים.

• תחקיר "המבקר" | מה עושה השרה מאי גולן עם הכסף של כולנו?

כשאנחנו מרימות את הראש מחוץ לגבולות ישראל, ההשוואה עוד יותר מקוממת - בצרפת, שרת השוויון העבירה חוק שמאפשר לקנוס מטרידים ברחוב על המקום. במקביל, בספרד, חוק "כן זה כן" שינה מציאות וקבע שכל מגע מיני דורש הסכמה מפורשת. באוסטרליה, נציבת השוויון המגדרי לשעבר קייט ג’נקינס, הובילה את הדוח ההיסטורי שחייב מקומות עבודה ליצור סביבת עבודה נקייה מהטרדות מיניות.

משרדי השוויון החברתי וקידום הנשים ברחבי העולם עושים היסטוריה בזה אחר זה, כשבראשן עומדות נשים שכותבות מחדש חוקים, מצילות חיים ומשנות מציאות. הן מבינות שזו לא רק שאלה של תקציב או של תפקיד, זו שאלה של אחריות, של מנהיגות, של הבנה שהחיים של נשים הם עניין לאומי. זו הוכחה לעצם כוחו של המשרד לקידום מעמד האישה והמנוע החברתי שהוא עשוי להוות עבור כלל החברה הישראלית, כזה שיפה שעה אחת קודם שייושם גם כאן.

אלו הן ימים בהם נשות ישראל נמצאות בעיצומו של מאבק עיקש על שימור מעמדן והזכויות שלהן, עם טלטלות ואיום ממשי בידי מדיניות הממשלה הנוכחית. בייחוד עכשיו, אנו זקוקות יותר מכל לשרה שתראה לנגד עיניה כיצד לקדם אותנו, להילחם על חיינו ולהציב סדר יום חברתי ומגדרי. אין לנו זמן לפרשות שחיתות על הראש שלנו. 29 הנשים שנרצחו השנה לא היו חסינות, הן לא זכו להגנה והן כבר לא כאן כדי לדרוש צדק. אנחנו כאן, ואנחנו אומרות בקול ברור: די להפקרות. די להזנחה. אין מקום במשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה לאלו המעדיפים להגן על עצמם במקום להגן על חיינו. אם השרה לא מסוגלת או לא רוצה להיות שם בשביל נשות ישראל, היא חייבת לפנות את הכיסא שלה. אנחנו צריכות מנהיגה שתגן על אזרחיות המדינה.

>>> מורן זר קצנשטיין היא מייסדת תנועת "בונות אלטרנטיבה"