נתניהו משותק - ולא זז מילימטר בלי אישור מטראמפ
הממשלה גוררת את ישראל למהלך קטלני בעזה שסותר את מטרות המלחמה - רק כדי לרצות את הנשיא האמריקני • הכיבוש המיותר של גושי הבטון הממולכדים יעלה במחיר כבד של חיי חיילים, יחמיר את מצב החטופים ויקבור את ישראל מדינית עוד יותר • שום דבר טוב לא יצא מזה • דעה


הפעילות יוצאת הדופן של צה"ל בשבוע החולף, כולל פשיטת הקומנדו בסוריה והתקיפה המצוינת בתימן, מעידה שוב על הפער העצום בין אחריות צה"ל ויכולותיו, צבא שעבר שינוי מאז 7 באוקטובר ואפשר לסמוך על עיניו הפקוחות וזרועותיו הרודפות כל איום, למול הדרג המדיני או יותר נכון הממשלה הממונה, המתנהלת בחוסר תפקוד מדיני מוחלט, ללא שום יעדים, ללא אסטרטגיה וללא שום מדינאות. זו ממשלה שמסתתרת כבר שנתיים מאחורי היוזמות של צה"ל, אותם היא מנכסת לעצמה ואיננה לוקחת אף החלטה מדינית, אפילו לא אחת.
השאלה בצומת הקריטי שישראל נמצאת בו היא אם הממשלה הזאת, המהווה את סכום כל חולשותיה ותלויה באופן מוחלט באג'נדות הקיצוניות של חבריה, יכולה בכלל לקבל החלטה אחרת מאשר להטיל את צה"ל שוב פעם וללא הצדקה לתוך גושי הבטון הממולכדים של עזה. זהו מהלך שברור כבר לכל שאין לו תוחלת, והוא נוגד את כל מטרות המלחמה. התשובה קשה לעיכול - הממשלה הזאת תקועה לחלוטין בבוץ שחפרה לעצמה, קבלת ההחלטות שלה נמצאת בפשיטת רגל מלאה ואינה מסוגלת להגדיר או אפילו להסביר מה היא רוצה מעצמה. לכן, שום החלטה רציונלית לא תצא ממנה.
חולשתו של נתניהו צריכה להבהיל כל אזרח
זה לא באמת מצב חדש. כל ההחלטות המדיניות שקרו במהלך המלחמה הוכתבו אך ורק על ידי ארצות הברית. ההסכם שנחתם עם לבנון הוכתב מוושינגטון, ההנחיה להסכם עם סוריה, גם ההחלטות הצבאיות המשמעותיות כמו הפעולה באיראן שהחלה ביוזמה של צה"ל, הוסכמה מדינית על ידי טראמפ. כל הסכמי החטופים הוכתבו על ידי ארצות הברית. ראש ממשלת ישראל לא קיבל וכנראה איננו מסוגל לקבל ולא החלטה אחת בלי תכתיב אמריקני.
נתניהו, ברצונו לרצות, הבטיח לטראמפ אחרי איראן הישג מרשים בעזה. טראמפ, שאיננו מצוי בפרטים, מצפה לפעולה מרשימה לחיסול חמאס נוסח איראן, על אף שנתניהו יודע היטב שדבר כזה לא בנמצא. בינתיים זה מקנה לו עוד קצת זמן ודחייה של החלטות. כל דחייה זה טוב מבחינתו, מאחר שבלי טראמפ אין לנתניהו קואליציה. התוצאה בינתיים היא שמדינת ישראל נגררת בעיניים פקוחות היישר לתוך המלכודת בעזה, כאשר התחושה הציבורית דומה ל"מייל האחרון" של הליכה לכיסא החשמלי - הליכה לפעולה מיותרת, מנוגדת למטרות המלחמה, אשר רק תחמיר מאוד את מצב החטופים, תעלה לנו במחיר כבד של חיי חיילים ותקבור את מדינת ישראל מדינית, כשגם כך מצבה חמור.
חולשתו הגדולה של נתניהו מבית צריכה להבהיל כל אזרח, בהתחשב בכך שאנו בשעת מלחמה. כולנו נוסעים על האוטובוס שדוהר לתהום עם נהג משותק, נהג שאין בכוחו להפעיל את הברקסים ולא להזיז את ההגה לא ימינה ולא שמאלה. הוא רק יכול להאיץ בירידה התלולה קדימה. לנתניהו אין שום יכולת תמרון או החלטה, הוא נשלט באופן מלא על ידי הקיצוניות של סמוטריץ' המדהיר אותו לסיפוח צבאי של עזה. מן העבר השני ישנם החרדים, שלא מעניין אותם כהוא זה מחיר ההתרסקות של המדינה, למעט התקציבים וחוק ההשתמטות. כל שאר המשתתפים בממשלה הינם בובות על חוט שמחיר השוק שלהם לא שווה אף פרוטה.
מרכיב מרכזי הוא שאצל הממשלה הזאת אין מחיר למלחמה. למרות שלסמוטריץ', המייצג ציבור לוחמים עזי נפש, קיימת סלידה בשל תמיכתו בהשתמטות החרדים, המחיר הפוליטי לא מעניין אותו כי הוא "סגור" תחת בן גביר לשעת בחירות. את המחיר הגדול למלחמה משלם ציבור משרתים גדול, שאינו מעניין בכלל את הממשלה הזאת. זהו ציבור שמשרת מתוקף הפטריוטיות, המסירות והחוק, שמאמין ביסודות הציוניים והליברליים שלה. ציבור המשרתים הזה האמין, לפחות עד עתה, שהמלחמה באמת מיועדת למטרותיה. אבל כעת, כמו בבגדי המלך, נפלו כל הגלימות וברור לעיני כל שראש הממשלה מסרב להחזיר את החטופים והולך למהלך צבאי מסוכן ומיותר.
המבחן של הרמטכ"ל
המכנה המשותף שאיחד את כל הלוחמים עומד בפני מבחן גורלי. הכיבוש המיותר של עזה, אשר אינו חלק ממטרות המלחמה וסותר את שחרור החטופים שהיה צריך לעשות אותו כעת, וברור ששום הכרעה לא תתרחש בעזה, המהלך הפוליטי הכפוי של הכיבוש הקרוב פוגע ומפורר את הקונצנזוס שהיה ומהווה סכנה גדולה לאחדות והמוטיבציה של צה"ל להילחם.
הרמטכ"ל בבעיה לא פשוטה. הוא אינו יכול להוריד מהפרק את מטרת המלחמה להשבת החטופים, המהווה האתוס והמוטיבציה העיקרית למוטיבציית הלחימה, למרות שהוא מייצג כעת בעיקר את עצמו ולא את רצון הממשלה. מאידך, אין לו שום הגדרה מה באמת הממשלה רוצה חוץ מזמן למשילות. הוא יודע שאין בעזה שום ניצחון מוחלט ונגזר עליו לפעול שם על מנת לפעול. הוא המבוגר האחראי שצריך לשמור על לוחמיו כדי לא לאבד את אמון המשפחות המשרתות. נראה שהמלחמה בעזה תראה כמו שדשדוש צבאי נראה, יידרשו הרבה הסברים מכאן ואילך שלא בהכרח יסבירו באמת את המציאות.
האבסורד הוא שאין שום תאימות בציפיות שלא יתגשמו בעזה בין הגורמים השונים. סמוטריץ' רוצה מלחמה לנצח, טראמפ מצפה לשבועיים-שלושה, וויטקוף נותן שלושה חודשים, הרמטכ"ל מדבר על חודשים עד שנה ונתניהו לא אומר כלום, רק מסמן את זמיר כאשם בכישלון הידוע מראש.
המחיר המדיני הכרוך בהחלטת הממשלה החלשה בתולדותינו בגלישה למורד הסמטאות בעזה הינו עצום. כבר כעת, כל הישגי צה"ל הכבירים בעקבות אסון אוקטובר, בהיעדר כל הישג מדיני, נשחקים ונמחקים. גם ההישג הגדול מול איראן, שהעולם מחא לנו כפיים, כבר נמחק נוכח התמשכות המלחמה המיותרת בעזה. שחיקת הערך של מדינת ישראל היא ברמת נזק כל כך גדולה שלא ברור אם בכלל יהיה ניתן לתקנה.
צעד אחר צעד: חזון סינוואר לישראל מתגשם
מלחמת הרעב "אף גרגר חיטה" שישראל נאשמת בה העבירה את כל מדינות העולם אשר תמכו בנו להתייצב באופן גורף נגד ישראל. בשבוע החולף פורסם סקר של מכון גאלופ שנערך בארצות הברית, לפיו התמיכה בישראל שהייתה ב-2022 וביתר שאת אחרי 7 לאוקטובר 2023, של למעלה מ-60% תמיכה, התהפכה ל-60% נגד ישראל. בקרב הצעירים המספרים עוד הרבה יותר חמורים. מדובר בנזק היסטורי, פגיעה חמורה בביטחון הלאומי של ישראל, שישפיע לרעה על יחסה אלינו של הגדולה בחברותינו ושישראל בהחלט תלויה בה ותהיה תלויה בה עוד יותר נוכח המצב החמור המתהווה נגדנו באירופה.
החמאה נמסה על הראש של נתניהו שבורח מעסקת החטופים כעת ואפילו לא מסוגל לענות לתשובת חמאס מלפני שבועיים, שתיקה כהודאה המסירה באופן ברור את סיפורי האשמה מעל חמאס, כזה שמנע את העסקאות עד היום. האמת הברורה היא שנתניהו הוא זה שהכשיל את כל העסקאות לאורך כל הדרך וניסה להסתיר זאת כבר שנה וחצי.
מדכא לראות כיצד חמאס, ארגון הטרור הנאצי שפגע ושחט את אזרחינו, חטף חזרה את נחת זרוענו בגדול, הובס במלחמה, כל מנהיגיו חוסלו, מרבית מחבליו ותשתיותיו הושמדו, הארגון שגרם סבל עצום לעמו, אשר יכל להיעלם כבר מזמן מהמפה לו ישראל הייתה נוקטת במהלך מדיני אחד, מצליח כעת הודות לחולשה הנוראית ולשגיאות הפטליות של הממשלה להפוך את הקערה, לצאת מתוך תבוסתו ולזכות בניצחונות מדיניים גדולים. למעשה, צעד אחר צעד מוגשם חזון סינוואר. המלחמה המוצדקת של ישראל נהפכת ללא לגיטימית, תדמית ישראל בדעת הקהל בעולם בקריסה, תמיכת המדינות הידידות עוברת מישראל אליו והוא מצליח להעלות לבימת האו״ם בחודש הזה את הכרזת העולם על הקמת מדינה פלסטינית. סינוואר, מעומק קברו, עומד בפני ניצחון גדול על ישראל, רק הודות לחולשתה, חוסר אחריותה וטיפשותה של הממשלה הגרועה בתולדותינו.
השאלה היא מתי טראמפ יבין שמוליכים אותו שולל ויאפס את נתניהו.