מתווה "בהסכמה רחבה" – אחיזת עיניים במסווה של חוק גיוס
מתווה גיוס על פי "יעדים" נתון למניפולציות על ידי ההנהגה החרדית, שאינה מוכנה להכיר בכך שחובת הגיוס חלה על בניה כפי שחלה על חלקים נרחבים בחברה הישראלית • פרשנות


אחרי שהדיחו את חה"כ יולי אדלשטיין מראשות ועדת החוץ והביטחון משום שסירב לקדם חוק גיוס במתווה המקובל על המפלגות החרדיות, מקדמים עכשיו ח"כים בליכוד טיעון שלפיו הדרך לגייס חרדים ולמנוע משבר היא בהסכמה. עדיף מתווה מוסכם שיביא לגיוסם של כמה אלפי חרדים, על פני גיוס בכפייה שרק יוביל להתבצרות החרדים וירחיב את הקרע בעם.
ספק גדול אם החרדים אכן יתגייסו אפילו בהיקף הנמוך ובגילים המבוגרים יחסית עליהם הוסכם. סביר יותר שמדובר בטקטיקה של קניית זמן, עד לקיומן של בחירות, טקטיקה שהשפעתה המרכזית תהיה הסרת הסנקציות האפקטיביות שכבר התחילו להשפיע על החברה החרדית. אולם, אפילו אם תתבדה תחזית זו, ובשלב הראשון אכן יתגייסו חרדים, התוצאה המסתברת תהיה נזק העלול להוריד מסדר היום כל מתווה לגיוס חרדים.
מועד הבחינה הראשון של המתווה הוא בחלוף חצי שנה. במחצית השנה הזו היעד הוא גיוס של כ-2,400 - מחצית מן היעד השנתי. נניח שבמהלך מחצית השנה הזו יעשו מנהיגי הציבור החרדי מאמץ עליון, ואכן יגויס מספר זה. אלא שבסבירות גבוהה, רוב המתגייסים החרדים יגיעו משתי קבוצות: הראשונה - בוגרי החינוך החרדי שאינם משרתים בצבא אבל גם אינם באמת חרדים, ובוודאי שאינם לומדים בישיבה, קבוצה לא קטנה בקרב כלל הגילים בציבור החרדי. הקבוצה השנייה ש"תישלח" לגיוס תורכב מבחורי ישיבות מבוגרים יחסית, הקרובים לגיל הפטור (26), נשואים ובעלי משפחות.

הבחורים מהקבוצה הראשונה, "פליטי" החברה החרדית, ימשיכו בצבא את אורח החיים הלא-חרדי שניהלו לפני הגיוס. החרדים יטענו כי אלו התגייסו כחרדים, והצבא הוא שהביא ל"קלקול" של מידותיהם, ולהפרת ההבטחה כי החרדים המתגייסים יישארו חרדים. גיוס קבוצה זו למסגרות החרדיות הייעודיות בצה"ל גם עלול לפגוע באופי ובייעוד של מסגרות אלו. חטיבת החשמונאים תצליח למשוך אליה חרדים רק אם תשמור על זהות חרדית "אמיתית", ולא כזו של קבוצות השוליים של החברה החרדית.
לגבי הגברים מהקבוצה השנייה, אלו לא יתאימו לשירות צבאי בתפקידי לחימה ותומכי לחימה. הצבא יתקשה להציב לשירות משמעותי אב לכמה ילדים, והעלות של תשלומי המשפחה שצה"ל יידרש לשלם לו תהיה גבוהה מהתועלת שיביא. סביר להניח כי רובם יזכו לפטור או לשחרור מהיר. תוצאה זו תשמש את מנהיגי החרדים "להוכיח" שהצבא לא באמת מעוניין בגיוס החרדים.

אם כך, לאחר חצי שנה שבה תעמוד, לכאורה, החברה החרדית ביעד הגיוס, ידרשו החרדים את ביטול ההסדר כולו, בטענות שהוכח שצה"ל אינו עומד בהבטחה לאפשר שירות חרדים ללא שינוי באורחות חייהם, ושממילא הצבא אינו מעוניין בשירותם. החרדים ידרשו גם להסיר את הסנקציות המעטות שכבר הוטלו, ולבטל את המתווה כולו.
מתווה גיוס על פי "יעדים" נתון למניפולציות על ידי ההנהגה החרדית שאינה מוכנה להכיר בכך שחובת הגיוס חלה על בניה כפי שחלה על חלקים נרחבים בחברה הישראלית. הפתרון היחיד הוא להטיל חובת גיוס כללית, תוך מתן פטור לקבוצה קטנה של לומדי תורה מצטיינים, והטלת סנקציות אפקטיביות ומיידיות. ייתכן שבכנסת הנוכחית לא ניתן להגיע לחוק כזה. במקרה זה תמשיך לחול חובת הגיוס הקבועה כיום בחוק שירות ביטחון גם על בני החברה החרדית, וככל שישתמטו מגיוס יצטרכו לשאת בתוצאות הכלכליות והפליליות הכרוכות בכך. אלו לא יביאו לגיוס כלל הגברים החרדים החייבים בגיוס, אך בוודאי שיביאו לגיוס משמעותי יותר ממתווה "ההסכמה", שאינו אלא מתווה אחיזת עיניים.
>>> פרופ' עמיחי כהן הוא עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה וחבר סגל הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו