אנחנו בספרטה, נתניהו ומשפחתו במשתה רומאי

כאשר מנחם בגין ז"ל שב ארצה מקמפ-דייוויד, שם התחייב להחזיר את כל סיני ולהוריד את חבל ימית, צעק לו הרב משה לווינגר המנוח: נתת לפלסטינים אוטונומיה מלאה, אוטונומיה לא כתובה בתנ"ך(!). גם F-16 לא כתוב בתנ"ך, השיב לו בגין. הרב לווינגר, למי שלא יודע, היה מין תערובת של סמוטריץ', בן גביר ועמיחי אליהו.

ישראל תהיה ספרטה, סופר-ספרטה, אמר אתמול (שני) נתניהו. ספרטה, למי שלא יודע, בודדה את עצמה ולחמה עד כלותה. היו לה המוני הרוגים ופצועים. תושביה נעשו עניים. מי שיכל עזב. היא אימצה מדיניות משיחית. היא חתרה ל"ניצחון מוחלט". היא נחלשה והובסה.

נתניהו מדבר על משק אוטרקי? חזונו הוא חזון ספרטה? יאללה, קנינו. בואו נזרום איתו. אזרח ספרטני חייב היה לעבוד. ספרטה לא מימנה בטלה לדורות באמצעות מערכות חינוך אנטי-ממלכתיות, קצבאות ילדים, סבסוד מעונות יום ומענקי אברכים. אזרח ספרטני חייב היה להתגייס לצבא ולשרת עד גיל מבוגר. לא היה שם חוק השתמטות.

אמירות סהרוריות רבות היו לראש ממשלת 7 באוקטובר. אמירות שהעידו שהוא התנתק מכוח המשיכה של כדור הארץ. הוא דיבר על להיות או לחדול. אמר שנילחם בציפורניים (ביטוי ספרטני). המעיט וזלזל באסון כשאמר, שהשואה הייתה 7 באוקטובר כפול 5,000. הוא גם אמר (הפוך על הפוך?) שחיילי האויב באו בכפכפים, טרור של יחפנים.

מומלץ לשפוט אנשים, בוודאי מנהיגי ציבור, על פי מעשיהם ולא על פי דבריהם: טיפוח חמאס ומימונו. ההפיכה המשפטית שחתכה את החברה הישראלית לחתיכות, הזלזול באזהרות המודיעין ("יש בזה הפרזה"), משיכת המלחמה עד אין קץ והפיכתה ממלחמה סופר מוצדקת למלחמה סופר פוליטית, האדישות לחיילים הרוגים ופצועים והסתפקות בהבעת צער אוטומטית יוצאת ידי חובה ("רעייתי ואני"). ולפני הכול - הוויתור האכזרי והערמומי על החטופים, כולל התנקשות מודעת במשא ומתן להשבתם.

אתמול התבשרנו שאנחנו אמורים להתענות בספרטה. הוא ומשפחתו יתענגו במשתה רומאי. אם תרצו, במונחים תנ"כיים: פרות הבשן, העושקות דלים ורוצצות אביונים, האומרות לאדוניהם הביאה ונשתה.

לפני כמעט שלוש שנים נטבעה בערוץ 12 הסיסמה: "חנינה או מדינה". כלומר, אם לא תתנו לי חנינה - לא תהיה לכם מדינה. מאז נוספו - במרחב המשפטי הציבורי-פלילי - דוח מירון, קטארגייט ומעל הכול – מכתבי האזהרה ודוח הביניים של פרשת הצוללות: חשד לשחיתות אישית בביטחון הלאומי.

אף שאני ממליץ להתמקד במעשים ובמחדלים, ולא בדיבורים – אסור שדברי נתניהו יעברו חופשי ויהיו כלא היו. דומני שלא ניתן לאמוד את המשקע שלהם ואת נזקם, ליחסי החוץ שלנו ובעיקר לתקווה ולחוסן הפנימי.