הנחישות הישראלית חשפה את הבלוף של חמאס
"מבצר הטרור" האחרון של חמאס ייפול, למרות קמפיין התודעה והאיומים שהפעיל • הדרך להכרעה ברורה: הפסקת העברת המשאבים לידי האויב, העברת האוכלוסייה לשטחים בשליטתנו וכיבוש סמל השלטון בעיר עזה • לאחר חודשים של בזבוז זמן, זו הדרך היחידה להשיב את החטופים ולהכריע את המערכה • דעה
המלחמה עם חמאס היא לפני הכול קרב על תודעה ונרטיב. ארגון הטרור, בהובלת אבו עוביידה זכרונו לא לברכה, השכיל לעשות שימוש נרחב בכלי התודעה. קמפיין "רצח העם", קמפיין החטופים המתגלגל וקמפיין "ההרעבה" המוצלח לאחרונה, כולם היוו כלי נשק בארסנל חמאס.
לקראת כניסת צה"ל לכיבוש העיר עזה, הבינו בארגון שהסוף מבחינתם קרוב. נשק התודעה הופעל בכל עוצמתו, למגוון קהלים: בעולם, במדינות ערב, בישראל ובעזה גופא. סיפרו על "מבצר טרור" ערוך ומוכן שיגבה מאות קורבנות מחיילי צה"ל, האוכלוסייה לא תתפנה, החטופים ימותו ועוד. חמאס הודיע לאנשיו שאיש לא נוטש את עמדתו, הוא איים על האוכלוסייה שלא תעז לנוע דרומה, תוך שימוש באלימות קשה, ופרסם על הצבת חטופים כמגן אנושי בנקודות מפתח. אין ספק שתודעה הם יודעים, למרות שחיסולו של אבו עוביידה פגע ביעילות הארגון בתחום.
לצערנו, חמאס נהנה מתמיכה רחבה בעולם, ומכך שגם בישראל יש מי שמתנגדים לכניסה לעיר עזה. למזלנו, ההנהגה הישראלית לא נפלה בשבי בליץ התודעה וכיבוש העיר עזה יצא לדרך. יש עדיין דרך ארוכה לפנינו, אבל לאחר כמה יממות, ניתן כבר לומר ש"לא כצעקתה": חלק גדול מהאוכלוסייה נעה דרומה, על אף איומי חמאס. יחד איתם ובחסותם, נעו דרומה לא מעט משפחות חמאס ומחבלים.
בשעה זו, חשוב לזכור שללחימה יש כללים והגיונות אוניברסליים. למרות שאנחנו יהודים חכמים והישראלים המציאו את החדשנות, יש מושכלות יסוד עולמיות - כל מקום שבו ניצח צבא סדיר בלחימה ארגון טרור וגרילה הפועל בקרב אוכלוסייה אוהדת, מתאפיין באותם עקרונות:
- שליטה על המשאבים (במקרה שלנו זה הסיוע ההומניטרי). הפסקת הכנסת סיוע במשאיות לידי חמאס והרחבת חלוקת הסיוע באמצעות הקרן האמריקנית, באופן שמגיע ישירות לאזרחים.
- שליטה על האוכלוסייה, מה שמתחיל עכשיו בהנעת האוכלוסייה מהעיר עזה וצריך להמשיך בהעברת האוכלוסייה לשטחים בשליטה ביטחונית של צה"ל, או בשליטת גורמי כוח מקומיים, כדוגמת חמולת אבו שבאב.
- שלילת שליטת האויב בשטח. בשלב זה נשארו בשליטת חמאס העיר עזה וחלק ממחנות המרכז והמוואסי לאורך החוף. העיר עזה היא סמל שלטוני של חמאס, ובה שולט המפקד הצבאי הבכיר האחרון של חמאס - עז א-דין אל-חדאד. כיבוש העיר בתוספת לשלילת אחיזתו במרבית האוכלוסייה וללקיחת הסיוע מידיו, תביא לקריסתו ולהתפרקותו כארגון וכשלטון. אם נידרש בהמשך להיכנס גם לחלק ממחנות המרכז שטרם טיפלנו בהם, נעשה זאת לאחר שנעביר את מרבית האוכלוסייה לשטחים שבשליטתנו, מה שיקנה לנו זמן.
- בנוגע לחטופים, מאחר וברור ומוסכם על ידי מי שמצוי בסוד העניינים שחמאס לא יוותר עליהם, הרי שהדרך להשיבם עוברת דרך מיטוט השלטון והגעה לשיח ישיר עם הגורמים האוחזים בהם. יש סיכון לחטופים, אבל הסיכון הזה קיים יום-יום ושעה-שעה. ככל שהזמן עובר מצבם, כפי שראינו, מורע. לכן, לאחר שבזבזנו חודשים ארוכים במשא ומתן עקר, ראוי שניכנס בכל העוצמה הנדרשת למשימת הכרעת חמאס. זו משימה שהשגתה תביא גם לשחרור החטופים.
למרות שגיאות שעשינו בניהול המערכה עד כה, בדגש על תחילת תהליך הנעת האוכלוסייה ועל המשך הכנסת סיוע הומניטרי לעיר, העסק עובד. ככל שנמשיך להפגין נחישות ולא נעצור, "המבצר האחרון" ייפול כמו כל קודמיו.
תמיד תזכרו כמה הפחידו אותנו לפני הכניסה לתמרון, כמה איימו לפני רפיח, לפני לבנון, איראן ובכלל. זהו קרב על התודעה ואנחנו, רק אנחנו, ננצח בו.
>>> ארז וינר הוא תת-אלוף במיל', עד לאחרונה עמד בראש צוות התכנון המבצעי של פיקוד הדרום, ממנסחי התוכנית לכיבוש העיר עזה, עמית מחקר במרכז לאסטרטגיה (ICGS)