מה שגלית דיסטל לא מבינה על לומדי התורה - ומגני התורה

שלום לך חה"כ גלית דיסטל-אטבריאן. אני אביבית גרנות, אימא של סרן אמתי שנפל בר"ח חשוון תשפ"ד. אמתי שלנו למד במשך שנים בישיבה, התגייס בגיל 21, שירת במשך שלוש שנים ונהרג בקרב גבורה בהגנה על יישובי הצפון.

זכינו לחגוג עם אמתי את אירוסיו שבועיים לפני נפילתו. הוא חלם להקים בית ולחזור לבית המדרש מיד כשישתחרר מהשירות הצבאי. היה לו ברור שאת התורה שהוא לומד הוא מצווה לקיים, וכשצריך גם חתן מחופתו יוצא למלחמת מצווה.

במהלך השירות הצבאי, אמתי כתב ביומן שלו: "עלינו לזכור שאנחנו ניגשים לצבא מתוך מצוות ה' ולא מתוך מסלול החיים הרגיל". כמו שציווה יהושוע בן נון רגע לפני הכניסה לארץ, כשהם עומדים חגורים ומוכנים למלחמת כיבוש הארץ - "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה". ספר התורה וקיום מצוותיה לא משו מפיו וליבו של אמתי יומם ולילה גם בקרב האחרון, ממנו לא שב.

ביומיים האחרונים, התגייסו עשרות תלמידים של האיש שלי, הרב תמיר גרנות, ראש ישיבת ההסדר "אורות שאול" בתל אביב ועוד עשרות רבות, ויצאו שוב לשרות מילואים של שלושה חודשים בעזה.

הגיע אליי חלק מהנאום שלך בכנסת, שבו את מתארת סדר יום של בחור ישיבה. אני מניחה שהדברים נאמרו בהקשר לחוק הפטור מגיוס (או החוק להסדרת מעמד בני הישיבה, כפי שמגדירים בציבור החרדי). אתייחס למה ששמעתי.

ראשית אומר שהתרגשתי מהחיבור שלך ללומדי התורה ומהתיאור המפורט של חיי בחור ישיבה. אני מניחה שאת לא מבדילה בין לומדי התורה בשחור לבן לבין לומדי התורה במדי הזית. ב"ה עם ישראל בארץ ישראל במשך עשרות שנים זוכה לבנות את עולם התורה המפואר על כל גווניו. התיאור האידיאלי שלך לבחור חכם שיושב בבית המדרש מחמש בבוקר עד חצות הלילה, הוא תיאור יפה, אבל נדיר מאוד, וקיים באחוזים נמוכים בישיבות החרדיות, כמו גם בישיבות הציוניות.

אני מסכימה, שאותם יחידי סגולה זכאים לפטור משירות צבאי במכסה שתוגדר בחוק ל"עילויים". זאת, ללא הבחנה לאיזו אם נולד הבחור, באילו מוסדות חינוך גדל ואיזה צבע יש לכיפה שעל ראשו. אבל התורה מצווה על כולם לצאת למלחמת מצווה. משה רבינו חשש מאוד מתופעה של ניסיון לחמוק מחובת השירות, ואמר שזו - "תרבות אנשים חטאים".

חשוב שמגיני התורה יכירו את התורה שעליה הם מגנים. לאורך כל הדורות, ממשה רבינו, יהושוע בן נון, דויד המלך, ר' עקיבא בספרות חז"ל דרך הרמב"ם ועד לפוסקים בדורנו, נאמרו דברים נחרצים וחריפים מאוד נגד מי שמעלה בדעתו לחמוק ממצווה חשובה זו.

מעולם לא ניתן פסק הלכה שפוטר מהמצווה להגן על עם ישראל במלחמה מול אויבינו. בכל יום בתפילה אנחנו מתפללים שנזכה ללמוד, לשמור ולעשות את כל דברי התורה. לא יעלה על הדעת שלומד התורה יהיה פטור מקיום מצוותיה, גם אם הוא נדרש לצאת מבית המדרש בכדי לקיימם.

כל יהודי מחויב להציל את עם ישראל מיד צר ולשמור על ארץ ישראל מפני האויבים שלנו, שעומדים על הגדרות ומבקשים לכלותינו. אני בטוחה שתסכימי איתי, שתורה שלא מחוברת לעם ישראל ולארץ ישראל אין לה קיום. אני מזמינה אותך לביתנו להיפגש, ללמוד תורה ולחשוב ביחד איך כשליחת ציבור את יכולה לתרום לשמירה על עולם התורה למען עם ישראל בארץ ישראל.

>>> אביבית גרנות שכלה את בנה, סרן אמתי גרנות ז"ל, קצין-לוחם בצה"ל, במלחמת חרבות ברזל. חברת פורום שותפות לשירות