האורח נפגע, המארח הושפל: המכה הכפולה שספגה קטאר

לפעולה שבוצעה בדוחא השלכות עמוקות על שתי מטרות המלחמה. מי שיקבע את השגת שתי המטרות הללו הן ההשלכות של הפעולה על חמאס, קטאר, ארצות הברית וישראל.

1. מבחינת חמאס, אם אכן כל ההנהגה חוסלה, מדובר ברעידת אדמה. חמאס חו"ל היושב בקטאר זכה למעמד של הגנה דיפלומטית - מעין שגרירות רשמית. דרכה גויסו כספים, ובאמצעותה נוהל הקמפיין הדיפלומטי נגד ישראל. אחרי הפעולה, מרכז הכובד חוזר לרצועת עזה. והפעם בלי האחים סינוואר, עם מנהיגות זוטרה ומותשת, ולמולך הגברת העוצמה של המערכה בעזה.
   
   חמאס כיום חלש הרבה יותר, ועל כך יש לברך, ומוטב מאוחר. עמדת חמאס בנושא עסקת החטופים וסיום המלחמה לא צפויה להשתנות בטווח הקצר, כי זה ישדר חולשה, אבל בטווח הארוך - יהיה שינוי. כיוון השינוי תלוי מאוד בעמדת המתווכות וארצות הברית.

   

2. קטאר, שהקפידה למקום את עצמה כמתווך הראשי בעסקת החטופים, ספגה מכה משפילה. זו מדינה חלשה, שברירית מבחינה צבאית, הזקוקה לכיפת ההגנה האמריקנית כדי לשרוד. מאחר שסביר שארצות הברית הייתה בסוד העניינים, הרי שרכיב חשוב בתפיסת הביטחון שלה עורער. סביר שבטווח הקצר, קטאר תיסוג ממאמצי התיווך ותגביר את מאמצי החתרנות נגד ישראל, כצעד של תגובה. עם זאת, בהיעדר האירוח של בכירי חמאס, יתרונה היחסי כמתווכת נמוג. הכדור יעבור למצרים, שמהווה את הכתובת שאליה יפנו אנשי חמאס בעזה.
3. ארצות הברית: הנשיא טראמפ רוצה לגמור את המלחמה, וכדרכו זה עובר דרך הפגנת כוח וחתירה נחושה למשא ומתן. התקיפה הזו, שככל הנראה אושרה על ידו, תביא אומנם לביקורת, אך היא תטען אנרגיה מחודשת לתהליך סיום המלחמה בעזה. סביר שהציר המצרי-אמריקני ייקח את הובלה. לקטאר אין הרבה מנופי לחץ על ארצות הברית, להפך. לפיכך, טראמפ יכול לנטרל או למתן את הנזק הפוטנציאלי של קטאר.

   

4. ⁠ישראל: ממשלת ישראל מנהלת מהלך מסוכן של הליכה על סף הכאוס. הגברת הלחץ על עזה, הסיכול של הנהגת חמאס, האולטימטום האמריקני - כולם מובילים לאפשרות של תמונת ניצחון וסיום המלחמה בהסכם כולל. עם זאת, הבעיה היא שיש פה יותר מידי חלקים נעים. זהו נתיב אפשרי לניצחון, אך גם להסתבכות נוספת במבצע צבאי לכיבוש העיר עזה כאשר אין שום ציר תיווך שמתרגם את הלחץ הזה למתווה שחרור חטופים. לפיכך, מאחר שבטווח הקצר אין משמעות למשא ומתן כי תהיה דחייה, אז גם אין דחיפות בלחץ המבצעי. מומלץ להשהות את הפעולה בעזה, ולתת לאפקט החדש שנוצר זמן לשקוע ולהשפיע.

לסיכום, זו פעולה חשובה, שאולי תביא לדחייה זמנית של המשא ומתן אך גם מכניסה אנרגיה חדשה שאם תנוצל כראוי תוביל לתמונת ניצחון, ולהשגת מטרות המלחמה.

>>> אלוף (במיל') תמיר הימן הוא ראש אמ"ן לשעבר ומפקד הגיס הצפוני לשעבר. כיום הוא עומד בראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)