משחקי כבוד: כך החברות בין טראמפ למודי הפכה למשבר דיפלומטי חריף

נדמה היה שחזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן לוותה באנחת רווחה, שנשמעה מכלל קצוות הגלובוס ובראשם מצדם של מנהיגים כמו מוחמד בן סלמאן, בנימין נתניהו, ולדימיר פוטין ואף מצד הפוליטיקאי הפופולרי בעולם - ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי. בהודו קיוו שחזרתו של טראמפ תהווה מצע נוח לקידום האינטרסים המשותפים של וושינגטון ודלהי בנושאים אסטרטגיים וביטחוניים, נטול התערבות בענייניה הפנימיים ושאיפותיה להפוך לאתנוקרטיה בסגנון היהודי, ובעיקר פחות כאבי ראש בסוגיות זכויות האדם כמנהג ממשל אובמה וביידן.

• "הוא בטח מאוד עצבני": הקרע של טראמפ עם מדינת הענק

הטעם המתוק מהקדנציה הראשונה של טראמפ נותר בפי ההודים והם קיוו לטעום אותו שוב. הדמיון בסגנון ובסיסמאות שהפגינו מודי וטראמפ, במיוחד באופן שבו הם התמקדו ברטוריקה על השבת מדינותיהם אל "תור הזהב", תרם ליחסים האישיים האיתנים ביניהם. אסטרטגיית הביטחון הלאומי של טראמפ הדגישה את חשיבות סוגיית ה"אינדו-פסיפיק". ארצות הברית בירכה על "הופעתה של הודו כמעצמה עולמית מובילה וכשותפה אסטרטגית וביטחונית חזקה יותר" והודיעה שהיא תומכת ב"תפקיד המנהיגותי של הודו בביטחון האוקיינוס ​​ההודי וברחבי האזור". אלו היו כמו מוזיקה לאוזניי היושבים בניו-דלהי. כהונתו השנייה של טראמפ החלה בתחושת אופטימיות - שהודגשה בביקורו של מודי בוושינגטון בפברואר 2025, השקת "Mission500" שמטרתה להכפיל את הסחר הדו-צדדי ל-500 מיליארד דולר עד 2030, וחשיפת "COMPACT למאה ה-21" - שנועד לשפר את שיתוף הפעולה הביטחוני והטכנולוגי.

מלבד סוגיות בנושא הגירה בלתי חוקית ומדיניות המכסים, לא הייתה סיבה להאמין שהמצב יהיה שונה בארבע השנים הקרובות, בעיקר כי מודי הביע נכונות להגיע להבנות בשני נושאים אלו. במאמץ להימנע מסוג המכסים הקשים שטראמפ איים על בעלות ברית של ארצות הברית, כמו קנדה ומקסיקו, מודי כבר הציע כמה הצעות. אלה כללו קיצוץ מיסים על כמה מוצרים אמריקנים - כולל אופנוע הארלי-דייווידסון האייקוני, עליו התלונן טראמפ במהלך כהונתו הראשונה - וקבלת מטוס עמוס במגורשים הודים. הודו סימנה שהיא לא מפחדת מהמשא ומתן ותהיה מוכנה לוויתורים, ובהינדית מקומית ל"לן-דן" (Len-Den): תהיה מוכנה לוותר עבור חבר, כשהחבר יהיה נכון לעשות אותו הדבר עבורי.

היסטוריית היחסים בין שני האישים העניקה להודו עדיפות במשא ומתן, למרות שטראמפ הדגיש כי הודו לא תקבל שום פטור. "אנחנו נטיל עליהם את אותם מכסים כמו שהם עושים לנו", אמר. בחודש אוגוסט הכפיל טראמפ את המכסים על סחורות מהודו עד לשיעור של 50%, מהלך שהסלים את המתיחות. ההחלטה הצטרפה למכס של 25% שהוטל בשל רכישות נפט רוסי, בנוסף ל-25% על מוצרים אחרים. זהו מהלך שהגיע לאחר חמישה סבבי שיחות כושלים. הודו ציפתה כי במקרה הגרוע יוטלו עליה 15% מכסים נוספים, כפי שנעשה כלפי שותפות סחר אחרות כמו יפן, דרום קוריאה והאיחוד האירופי. משנודע הדבר, הייתה זו סטירת לחי כואבת במיוחד שהצטרפה לשורה עלבונות שהטיח ממשל טראמפ בכבוד ההודי, שנראה כי בדיעבד הובילו להקשחת העמדות ההודיות במשא ומתן.

החל מחודש מאי האחרון, על רקע המתיחות בין הודו לפקיסטן והיחסים בין דלהי לוושינגטון, טראמפ ביצע כמה מהלכים שסימנו רגרסיה במפעל בניית האמון בשני העשורים האחרונים. בראשם, ניתן לציין את לקיחת הקרדיט על הפסקת האש ב"מבצע סינדור", מהלך שאם יועצי הנשיא היו מבינים את רחשי הציבור והממשל ההודי הם היו נמנעים מכך בכל מחיר, שהרי הודו מעולם לא קיבלה ולעולם לא תקבל "תיווך" של צד שלישי בנושא קשמיר. בעקבות ההתבטאויות של טראמפ בנושא, שלח מודי מסר ברור ותקיף לוושינגטון. לא רק זאת, גם מהלכיו של טראמפ, ביניהם אירוח הרמטכ"ל הפקיסטני אסים מוניר בבית הלבן לאחר העימות מול הודו, וקבלת המלצת ממשלת פקיסטן על טראמפ לקבלת פרס נובל לשלום, הוסיפו למתיחות המתפתחת. על פי דיווחים של עיתון גרמני, מודי סינן שיחות מטראמפ בשבועות האחרונים, וכי משלחת אמריקנית שהייתה עתידה להגיע לניו-דלהי לסבב שיחות בסוגיית המכסים בוטלה, ללא אופק לפגישות עתידיות.

מהלכים אלו הגבירו את הלחץ והביקורת על ממשלו של מודי מבית. קודם לכן, מודי מכר לציבור ההודי, גדוש סנטימנטים אנטי-אמריקניים (תוצר של הפקרת האינטרסים של הודו לאורך שנות "המלחמה הקרה"), כי הידוק היחסים מול וושינגטון הוא חלק בלתי נפרד מהאינטרסים האסטרטגיים והביטחוניים של הודו. עם זאת, הטלת המכסים של טראמפ הוסיפה לתחושות העלבון הלאומי בקרב הציבור. בחודש אוגוסט, בעת חגיגות ההמון לאל גאנש, הוצגה בובת ענק של טראמפ במדינת מהארשטרה, עם שלטים בהינדי שהציגו אותו כבוגד. מהלכיו האחרונים של טראמפ שיחקו לידיים של האופוזיציה ההודית, אשר מאז "מבצע סינדור" מציגה את מודי כמנהיג חלש, הנכנע לאמריקה. "מפלגת הקונגרס" השיקה קמפיין ברשתות החברתיות שבו כובעו האדום והאייקוני של הנשיא טראמפ, "Make America Great Again", ועליו הכיתוב "נרנדר סורנדר" (Narender surrender). ראול גנדי, מנהיג מפלגת הקונגרס וגם נכדה של ראשת הממשלה לשעבר, אינדירה גנדי, קרא לאזרחים להיזכר בכישורי המנהיגות של סבתו. הוא הזכיר לציבור כיצד בשנת 1971 ארצות הברית איימה על הודו עם הצי השביעי שלה כדי להציל את פקיסטן. כשהיא נאבקת במעצמות, גנדי הסבתא אז אמרה: "אני אעשה מה שאני רוצה". לבסוף פיצלה הודו את פקיסטן לשניים וקרעה ממנה בנגלדש של היום. גנדי הנכד הוסיף: "זה ההבדל".

מודי, שלא יכול היה להישאר אדיש לגחמות של טראמפ ולאפשר לו לכרסם בתמיכת הבוחרים, בחר להשיב לו במפגן ידידות חם במיוחד עם ולדמיר פוטין ושי ג'ינפינג במפגש הפסגה של "ארגון שנחאי לשיתוף פעולה" (SCO), כשהוא שולח מסר ברור לוושינגטון כי הודו היא שחקנית מסוג אחר, כזו עם בריתות מגוונות, גם עם אויבתה ממזרח, וכפועל יוצא על טראמפ להתנהג בהתאם. נראה כי המסר עבר ומאז שני המנהיגים יצאו בהצהרות אופטימיות על אתחול מחדש ביחסים ובשיחות המשא ומתן. ביום שלישי האחרון, צייץ טראמפ כי ממשלו ממשיך במשא ומתן כדי לטפל במחסומי הסחר עם הודו וכי "הוא מצפה בקוצר רוח לשוחח עם חברו מודי". מודי הגיב לרוח התקווה החדשה בפוסט ברשתות החברתיות ביום רביעי, באומרו שוושינגטון וניו דלהי "הן חברות קרובות ושותפות טבעיות". מסתמן שהשניים החליטו לרדת מעץ ובימים אלו צוותים משתי המדינות פועלים לסיום שיחות הסחר בהקדם האפשרי.

החלטתה של וושינגטון להטיל מכסים גבוהים יותר על יצוא הודי, בין היתר במפורש כנקמה על רכישות נפט מרוסיה, אינה עוד סכסוך סחר. היא משקפת גישה אמריקנית המתנודדת בין מעורבות לכפייה. התגובה ההודית מדגישה עד כמה הברית בין וושינגטון לדלהי נותרה שברירית. אם וושינגטון רוצה שותפה דמוקרטית אמיתית באסיה, עליה להתקדם מעבר למדיניות עונשים המביטה בהודו ככלי משחק במאבק בין מעצמות, אלא להתייחס להודו כשווה. כך תוכל להבטיח תמיכה כלל מפלגתית ביחסים עמה, זאת אחרי הכול מהות האג'נדה ההודית - הן מימין והן משמאל המפה הפוליטית במדינה. 

>>> ד"ר אושרית בירודקר היא מומחית למדיניות החוץ והביטחון של הודו, יועצת לחברות ביטחוניות וחוקרת בכירה במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS), מייסדת ומנכ"לית INDIVADE