הסכנה הגדולה ביותר היא לא לקבל החלטה בכלל

ישראל ניצבת בפני הכרעות קריטיות ודחופות, כשכל נתיב שנבחר טומן בחובו סיכונים ואתגרים חדשים. אף על פי כן, מנהיגות אמיתית מחויבת לקבל החלטות, גם כאשר ברור שכל אחת מהן היא פשרה רוויית סיכון.

בראש סדר היום הציבורי ניצבת שאלת גיוס החרדים. גיוס מלא עלול ליצור עומס ארגוני על הצבא, להעמיק את הקרע החברתי ואף להוביל להשתלטות המשיחיות על צה"ל, שבו חיילים יצייתו לרבנים במקום למפקדיהם. מאידך, אי-גיוס החרדים עלול למוטט את הצבא תחת העומס, לפגוע קשות בכלכלה ולהרחיב את השסע בעם לממדים בלתי ניתנים לתיקון. הסחבת המתמשכת וחוסר ההכרעה מייצרים בשטח מציאות כאוטית.

התקיפה באיראן הייתה הצלחה צבאית מרשימה, אך טרם הניבה את התוצאה האסטרטגית המקווה. אם לא יתבצעו צעדים נוספים, הישגי חיל האוויר עלולים לרדת לטמיון. חידוש התקיפה טומן בחובו סיכונים כבדים בזירה הצבאית והמדינית כאחד. מנגד, בהיעדר מנהיגות שתדחוף לחידוש המשא ומתן ותמנף את ההישגים הצבאיים להסדר מדיני מול האיראנים, אנו עלולים לראות את אפקטיביות המבצע המצליח מתפוגגת.

במרכז המציאות המורכבת הזו עומדת שאלת סיום המלחמה בעזה. הפסקת הלחימה עלולה לאפשר לחמאס להתאושש ולהוות שוב איום משמעותי על ישראל. לעומת זאת, שליטה צה"לית מלאה ברצועה תהפוך את חיילינו למטרה קלה ללוחמי גרילה, תסכן את חיי החטופים שנותרו, ותטיל על ישראל נטל עצום בדמות ממשל צבאי, גירוש והתיישבות. מדינת ישראל, המכילה כבר היום 2.25 מיליון פלסטינים בתחומה הריבוני ועוד 3.5 מיליון ביהודה ושומרון, תצרף לשליטתה ואחריותה עוד 2.25 מיליון פלסטינים ברצועת עזה, בתוספת של ארבעה מיליון פליטים הפזורים במזרח התיכון. ישראל נמצאת במלכוד. אי-ההכרעה של הממשלה נובעת מהחשש שעצירת המלחמה תערער את יציבות הקואליציה, אילו הרחבתה לפתרונות של גירוש והתיישבות, לא רק שייתקלו בהתנגדות הרוב בישראל הם גם עלולים להפוך לאסון.

מקרה דומה, וראשון מסוגו, התרחש במאי 1948, כאשר מועצת העם בראשות דוד בן-גוריון הכריזה על הקמת מדינת ישראל. הדילמה הייתה קשה והעם היהודי היה מפולג. מצד אחד עמדו זיכרון השואה, הזדמנות מדינית חד-פעמית, תפקודם היעיל של מוסדות היישוב ותמיכה בין-לאומית. מנגד, נטען כי התמיכה הבין-לאומית שברירית, ארצות הברית תמכה רק בפתרון זמני ומוגבל, והמצב הביטחוני הרעוע עלול היה להפוך לקריטי תחת ממשלה ריבונית ללא צבא סדור. מעל לכול ריחפה הסכנה שהפילוג בין דתיים לחילונים ובין ימין לשמאל יפוררו את החברה היהודית.

למרות הלחצים האדירים, בן-גוריון שקל את כל הסיכונים אל מול ההזדמנות והכריז כי מדינת ישראל תקום בגבולות החלוקה. הממשלה הצעירה בשנותיה הראשונות נאלצה להתמודד עם שלל סיכונים והצליחה, בסופו של דבר. זו הייתה החלטה היסטורית ואמיצה. הבעיות והסיכונים קיבלו פרופורציה נכונה, ופתרונות רבים נפלו למקומם באופן טבעי. מדינת ישראל קמה, ואת תפארת הישגיה אנו חווים עד היום.

גם היום, בדומה למעשה בן-גוריון ב-1948, על ממשלת ישראל לקחת החלטה אמיצה אחת, על אף הסיכונים הגלומים בה: הפסקת המלחמה והחזרת החטופים באופן מיידי. הסכנות לא ייעלמו, ואי-הוודאות תישאר בעינה, אך פתרון רוב הבעיות יהיה קל יותר, ועם אלה שיישארו נוכל להתמודד.

>>> אלוף במיל' איתן בן אליהו הוא מפקד חיל האוויר לשעבר