נתניהו וסמוטריץ' מציגים: תבחרו את האמת שנוחה לכם

איזה יופי, ה"ניו יורק טיימס" התנצל והודה: תמונת הילד המורעב בעזה היא שקר. אז זהו, אין רעב בעזה. בעצם יש. קצת. בגלל זה נתניהו הודיע בתחילת השבוע (בעברית) שייכנס סיוע מינימלי. בעצם אין. תשמעו את נתניהו בכנס הנוצרי אוונגליסטי או את שרי הממשלה. הכול זה "קמפיין הרעבה" בסיוע קטאר. לא, בעצם יש רעב. תאזינו לנתניהו באנגלית: המצב בעזה קשה - לכן נתיר הכנסת משאיות והצנחת מזון. 

אז מה האמת? תאמינו למי שתרצו. לביבי, לנתניהו, לאירופה המחרימה או להולנדי ההוא מהסכר, מנהיג הימין חירט וילדרס שבעיקר לא מאמין. לחמאס.

רבותיי, מחרטטים אתכם. מצבנו אינו שונה ממצבו של כוכב העבר, הכדורגלן ג'ובאני רוסו. גם הוא עסק בכיבוש. 85 שערים (!) במדי מכבי חיפה. הטענה כלפיו היא שנמלט מהארץ בגלל פרשיות עלומות. בין לילה הוא נטש את "גולדסטאר" ויתר הקמפיינים יוקרתיים. מדוע ברחת? שאלו, וג'ובאני השיב: "לא ברחתי אבל אני לא יודע מתי אחזור". אז מה האמת? זו אומנות המחרטט?

רוצים עוד? במוצאי שבת נתניהו כינס דיון מצומצם שבו הוחלט על "הסיוע המינימלי". בן גביר וסמוטריץ' לא הוזמנו. מדוע? דובר אחד הסביר: "לא רצינו לגרום להם לחלל שבת". מדליף אחר אמר: "ממילא ישראל הייתה חייבת לעשות את זה, אז הוחלט באופן מתואם שלא להזמינם כדי לא להביכם". מה נכון? תאמינו למי שתרצו.

למחרת, אנשיו של סמוטריץ' הודיעו שהוא שוקל, ממש בכובד ראש, את המשך דרכו בממשלה. שרת ההתיישבות אורית סטרוק השוותה והעלתה - כדי שלא נפקפק: "אם לא מובילים לניצחון, אין טעם בממשלת ימין. אם ממשלת ימין נוקטת במדיניות של שמאל - למה לקרוא לה ימין?". וואו. אז זה אומר שהם פורשים, לא? הרי נתניהו הבטיח שאנחנו כפסע מהניצחון המוחלט. זה היה ב-7 באפריל, 2024. לא באחד באפריל. חלפו 16 חודשים וזה (עדיין?) לא קרה. אז למי להאמין? אה. רגע. יש הודעה מסמוטריץ': "אנחנו בעצם נשארים. נתניהו אמר לי ש"מקדמים מהלך חדש". וואו. איזה מתח. מאוד משכנע. ואם יש ספק, תצפו בערוץ הטלוויזיה של המשתכנעים. זה מזכיר לי את מאנול'ה רבינוביץ' שגר לידי כשהייתי בן שש. באותה תקופה שיחקתי שחמט וחשבו שייצא ממני מינימום בובי פישר. מאנול'ה רכב על האופנוע הכבד שלו, הקפיץ גלגל באוויר ובו-זמנית נהג לומר: "בושינסקי, יש לי מהלך חדש בשבילך". כבר למעלה מחמישים שנה אני ממתין למהלך החדש.

חבר'ה, קצת אמונה. תלמדו מהטובים ביותר. גוש קטיף? מי רוצה לחזור אחרי 20 שנה רק לגוש קטיף? תביאו עוד. הנה ההסבר השבוע של חוזה הגוש, בצלאל סמוטריץ': "לא רוצה לחזור לגוש קטיף. הוא קטן מדי. הוא צפוף מדי. עזה היא חלק ממדינת ישראל. צריך הרבה יותר". מאמינים? גם נתניהו בקבינט אמר שהוא שוקל ואף הציע בפני גורמי ממשל לספח חלקים מהרצועה. בתקשורת הבין-לאומית כבר מפרסמים שישראל הכובשת החליטה על עוד. ברשת ABC האמריקנית עשו מזה כותרות ענק. אז זהו? מתארגנת קבוצת רכישה? עוברים ל"גוש הגדול"? כן, כן. תאמינו פן תפספסו. רגע, בעצם לא. זה הכול סתאאאם, כדי שחמאס ייכנס ללחץ. אז העולם נגדנו בגלל "כאילו הרעבה" ו"כאילו סיפוח", וגם, בקטנה, "כאילו פצצת אטום" על עזה. אז מלטה מצטרפת לקריאות להקמת מדינה פלסטינית. ביג דיל. הם יקבלו מדינה ולנו יש...מדיניות. או שבעצם לא. תלוי למי נאמין - לידו הימנית או לידו השמאלית, כדברי מנהיג הליכוד, אבי ההתנתקות.

שבוע אחרי אסון 7 באוקטובר התכנס הקבינט וקבע את המטרות: מיטוט שלטון חמאס בעדיפות העליונה, הסרת איום הטרור מהגבול ורק אחר כך מאמץ מרבי לשחרור החטופים. 86% מהציבור תמך אז בהמשך הלחימה עד למיטוט חמאס ורק 8% תמכו בעסקה. כשהרמטכ"ל לשעבר שאול מופז הציע אז לעצור הכול ו"כולם תמורת כולם", הוא נשמע הזוי יותר מ"השייטת" גרטה טונברג. אחרי שהקבינט חידד ואמר שמיטוט חמאס והחזרת החטופים - חד הם, אמרו שזה פרדוקס. אין גם וגם. או שבעצם יש. ככה לפחות משדרים "הפטריוטים". בהיעדר הצעה חלופית אנחנו ממשיכים לחיות עם הפרדוקס. עסקה חלקית? נתניהו מאוד רוצה אבל אומר שחמאס מאוד לא. עסקה כוללת? ואז מה?

השבוע טראמפ היה הראשון לקרוע את המסכה: "אפשר לבחור באופציה של חיסול חמאס, אבל במחיר אובדן החטופים. רק תחליטו". יו"ר האופוזיציה, בפעם הראשונה, קיבל טיפה אומץ עם הצגת אלטרנטיבה (?) וזרק משהו כמו: "הפסקת המלחמה, אבל נסיגה חלקית. שחרור כל החטופים". וחמאס? אה, יהיה במקומו איזה שלטון של מדינות ערב. לפחות.

כל אחד והעאלק פתרונות שלו. לנתניהו, ללפיד וגם לבנט שאפילו כתב ספר כיצד לנצח מגיפה. אין להם את האומץ להציע פתרון קונקרטי - כזה שאוהבים או שלא אוהבים. קובי אוז ידע על מה הוא מדבר כששר "לאימא שלך יש פטנט אחר". טוב נו. זו האימא מהשיר על סמי וסומו. היא לא פוליטיקאית.