עם הגב לקיר: התפנית שמאלצת את איראן להתפשר

באיראן מסתמן זה ימים אחדים שינוי כיוון דרמטי, שעיקרו החלטה לחתור להסכם גרעין חדש עם ארצות הברית. העדויות לכך מגיעות עכשיו ממקורות שונים, לרבות סביבתו הקרובה של המנהיג העליון ח'אמנאי והעיתון שמשרת את יועצו הוותיק לענייני חוץ, עלי אכבר וולאיתי. לתפנית החדה הזו מצטרף מידע טרי כי חומרת הנזק שנגרם למתקני הגרעין באיראן עולה על מה שהעריכו במערב עד כה.

כדי לבאר את התמונה יצוין כי טכנולוגיה חדשה של בחינת קרקע באמצעות צילומי לוויין שביצעה חברת OSK, מגלה שהמתקן התת-קרקעי העמוק בפורדו התמוטט לחלוטין כתוצאה מן הפצצות האמריקניות. כל האולמות התת-קרקעיים נקברו במפולת. בכל האתרים הושמדו כל הצנטריפוגות של איראן שהיו פעילות - 22 אלף במספר. לראשונה זה 15 שנים, כך מתבהר מדוח הסוכנות לאנרגיה אטומית, אין לאיראנים מסלול זמין בשלב זה לחדש את העשרת האורניום. הסוכנות בווינה חדלה אפוא ממנהגה לספק הערכה לפרק הזמן שיידרש לאיראן לפרוץ לנשק גרעיני. הם מתכוונים לבנות מפעל להעשרת אורניום חדש באיספהאן, אבל זה לא יקרה לא מחר ולא מוחרתיים.

יתרה מזאת, האיראנים התחייבו בשיחות שקטות, גם עם שרי שלוש המעצמות האירופיות – גרמניה, בריטניה וצרפת - וגם בפני מנהל הסוכנות בווינה רפאל גרוסי, שלא לנסות לחלץ מתוך האדמה את 400 הקילוגרמים של אורניום מועשר לדרגה של 60 אחוזים שהיו בידם ערב המתקפה הישראלית. האיראנים אומרים, בין היתר, כי אין הם מנסים להגיע לחומר הזה מכיוון שהם חוששים שניסיון כזה יתניע מיד תקיפה מהירה של ישראל או ארצות הברית.

במצב הדברים הזה, נראה כי נפל הפור בטהראן: ח'אמנאי אומר שאין גרוע לאיראן מאשר מצב של "לא-מלחמה" ו"לא-שלום". לכולם ברור שהוא אינו כשיר למלחמה נוספת. כדי לכסות על זה, הם ירדו עכשיו לתחתית הפתטיות: יותר מחודשיים אחרי המלחמה הם שולחים אל מסכי הטלוויזיות טייסי קרב שלהם בפנים מוצללות, שמספרים בדיות על קרבות אוויר שניהלו כביכול עם טייסים ישראלים "פחדנים". המשמעות היא שעל איראן להשתדל להשיג הסכם. לכן, למשל, ממסמסים את החקיקה בפרלמנט בדבר פרישה מהאמנה לאי הפצת נשק גרעיני, ובו בזמן מתרוצצים הדיפלומטים הבכירים ביותר במסע שתדלנות כדי לדחות את ההפעלה מחדש של הסנקציות, שהושעו במהלך השנים האחרונות. יש גם רמיזות שאיראן מוכנה להגמשת תנאיה באשר לסעיפיו של הסכם גרעין חדש, כאשר ההעדפה בטהראן היא להקדים הסדר זמני להסדר ארוך-טווח. כך האיראנים מתקרבים להסכמה על חידוש הביקורות של פקחי הסוכנות בווינה – עניין קריטי! – ומוכנים כבר להגבלה משמעותית של רמת ההעשרה של אורניום על אדמתם בעתיד, והכמות שיורשו לצבור.

הכיוון ברור לגמרי. אם זה יבשיל לכדי הסכמות – זהו תמיד סימן שאלה.