הכרה במדינה פלסטינית אינה איום – סיפוח דווקא כן

לבל תהיה אי הבנה: כל מהלך של סיפוח עכשיו כמענה לגל ההכרות "במדינה פלסטינית" יוביל להפסדים חמורים לישראל. ביבי נתניהו איננו עוד – כפי שהיה פעם בימים רחוקים – מדינאי מחושב וזהיר ולכן הוא עלול להיגרר אחרי הלחצים המופעלים עליו מימינו "להגיב" בצעדי סיפוח. אין טעות קשה מזו!

למיטב הבנתי, כל צעד של סיפוח שינקט עכשיו יוליך לכל הפחות להשעיית הסכמי אברהם עם איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וסודאן ויאלץ את מצרים וירדן לנקוט צעדים לפיחות הסכמי השלום עם ישראל חרף התלות הכלכלית של שתיהן באספקת גז, ובמקרה של ירדן גם מים. סעודיה תנקוט צעדי תגמול משלה, לרבות סגירת השמיים לטיסות אל נתב"ג וממנו וסיכויי הנורמליזציה יתרחקו מאוד.

כדאי להבין: הסעודים התרשמו מאוד מהיכולות שהפגין צה"ל במהלך שתי שנות המלחמה, ובעיקר מול איראן וחיזבאללה. הם סבורים שהוכח כי אין מתחרה לטכנולוגיה הצבאית המשותפת של צה"ל וצבא ארה"ב. אבל, עם כל רצונם להנות מן היתרון הזה לא תהיה להם ברירה אלא להפעיל צעדי עונשין מול סיפוח. אין זה משנה אם זה מדובר בסיפוח בקעת הירדן, שטחי "C" או "רק" מעלה אדומים. כל מהלך של סיפוח כרוך במחירים כבדים. הרעיון המטופש לסגור את הקונסוליה הצרפתית שלצד מלון המלך דוד בירושלים כעונש למקרון הוא פשוט מגוחך. למי אכפת מה הם עושים?

מוטב לישראל לשמור על איפוק (מעורב בנימה של זלזול), כלפי המהלכים של המדינות שהעלו את מספר חברות האו"ם ב"מדינה פלסטינית" ל-147. לכולם ידוע מה מניע את מקרון במצוקותיו, את סטארמר תחת לחץ השמאל או את אלבניזי, ראש הממשלה הרכיכתי של אוסטרליה, לנהוג כפי שנהגו. אחרי שמדינות רבות כבר הכירו ב"מדינה פלסטינית", תוספת של עוד כמה איננה משנה הרבה. ומעבר לזה: אם ברצוננו להיאבק על האהדת המפלגה הדמוקרטית בארה"ב, סיפוח זו גלולת הרעל. 

כדאי לישראל לפתור את המהלכים האלה באזכור שמאז שנות ה-30 למאה הקודמת, היו זאת המנהיגות הפלסטינית שדחתה את חזון שתי המדינות, שאפילו לאחר הסכמי אוסלו פנתה הרשות הפלסטינית ("המדינה לעתיד") לטרור של מתאבדים שביצועו הופקד בידי חמאס ושגם כיום הרשות הפלסטינית – התקווה הגדולה של האירופים, האוסטרלים והקנדים לכאורה – היא מערכת מושחתת ובלתי מתפקדת, וכל הדיפלומטים האירופים והאחרים בגדה המערבית מכירים זאת היטב.

שעל כן, כדאי לישראל – נכון, זה קשה עם ממשלה כמו שיש עכשיו! – לנהוג באופן מרוסן ומכובד. לא להחריף משבר בלתי רצוי. לא להקשיב לסמוטריץ', קרעי, בן גביר ואפילו לא לגילה גמליאל עטורת ההישגים. פשוט לומר: סליחה, אתם טועים, זה לא משנה מאומה, הפלסטינים לא יעשו, לצערנו, דבר ממפת הדרכים שהצעתם, ולפיכך נניח לכם להתבשם בחיבוק האמיץ שאתם נותנים ל"מדינה פלסטינית" שאיננה באופק.

כל התנהלות אחרת מצד ישראל תהיה עוד כישלון, עוד טעות, של "ממשלה" מתנדנדת שיכורה על רגליים רופסות.