צה"ל 2025: הגיע הזמן לעדכן את המוטו של בן גוריון

בסוף השבוע האחרון, בתכנית אולפן שישי בחדשות 12, נחשפה תמונה נדירה ומרגשת: סגנית מפקד טייסת, י’, שתקפה באיראן, מדברת על ההכנות, התקיפה והמשפחה. זה היה רגע טלוויזיוני יוצא דופן, אבל עבורנו – הוריה - זו הייתה תמונה מוכרת היטב מהבית: שותפות אמיצה בקרב ובחיים. י’ היא אחת מתוך כ-20 טייסות ונווטות קרב שהשתתפו במבצע התקיפה באיראן, מספר לא מבוטל של נשים שממלאות תפקיד משמעותי בליבת הלחימה. הנוכחות הנשית הזו כבר איננה חריג, היא חלק בלתי נפרד מהכוח הלוחם של צה"ל.

מאז שבעה באוקטובר, המלחמה שטרפה את כל הקלפים, ראינו נשים בחזית – ביבשה, בים ובאוויר. ראינו מפקדות קרביות מובילות לוחמים ולוחמות בקרב. ראינו את שדרת הלחימה החדשה של צה"ל  בה נשים משתלבות, וגם לצערנו, נפגעות. מפרוץ המלחמה נפלו 55 חיילות, מפקדות, ושוטרות.

ובכל זאת - השפה, הסמלים והנרטיבים המלווים את צה"ל, עדיין לא הדביקו את קצב השינוי. הגיע הזמן לעדכן את המוטו של בן גוריון. דווקא עכשיו, כשצה"ל נערך להתמודד עם מחסור חמור בלוחמים, ורוח התנדבותית יוצאת דופן של נשים צעירות מבקשת להצטרף לשורות הקרב, נחשפת במלוא עוצמתה גם התודעה הישנה - זו שממשיכה לשמר מושגים מהעבר, שאינם משקפים עוד את המציאות בשטח.

במשך דורות חונכו מפקדי צה"ל על המשפט האייקוני של דוד בן גוריון: "תדע כל אם עבריה, שמסרה גורל בניה בידי מפקדים ראויים לכך".

המשפט נאמר על ידי דוד בן גוריון בכנס של הפיקוד הבכיר בצה"ל ב-2 ביולי 1963, משפט מוטו אותו ניתן למצוא כמעט בכל בסיס, בכל חדר דיונים ובחדרי האוכל. משפט חזק, מלא ערכים, שנשא עמו אחריות עמוקה לחיי החיילים. אבל הגיע הזמן להודות -המשפט הזה כבר אינו מספיק. הוא אינו מקיף עוד את כלל משרתות ומשרתי צה"ל, ואינו משקף את הצבא הלוחם של היום. כי היום לא רק גברים נשלחים לקרב, גם נשים.

כי לא רק אימהות דואגות בלילות לבניהם - גם אבות חרדים לבניהם ולבנותיהם הלוחמים, גם הם ערים בלילה. כי לא רק עבריים  משרתים בצה"ל - גם דרוזים, מוסלמים, נוצרים מוסרים את מיטב ילדיהם לצה"ל. במלחמה הנוכחית, 13 חיילים ומפקדים דרוזים נפלו חלל. כי לא רק מפקדים יש אלא גם מפקדות: נשים שמובילות חיילים וחיילות, פועלות בשטחי האש, מחזיקות את קווי החזית, טסות בשמי הקרב ולוחמות בים.

לכן אנו, הורים למפקדת לוחמת צוות אוויר,  קוראים לצמרת צה"ל ובראשם לרמטכ"ל אייל זמיר – הגיע הזמן להשריש מציאות חדשה. להוביל תודעה חדשה. להעמיד במרכז חזון עדכני, שמכבד את המציאות האנושית המלאה של צה"ל ושל החברה הישראלית כולה.

במקום המוטו הישן, זה הזמן להצהיר: "ידע כל הורה בישראל, כי הפקיד את גורל בניו ובנותיו בידי מפקדים ומפקדות ראויים לכך".

משפט אחד. שינוי תפיסתי עמוק. שינוי שמכיר בשוויון בין נשים לגברים, של אימהות ואבות, של כלל אזרחי המדינה. שינוי שמעניק כבוד ללוחמות שמוסרות את נפשן כמו אחיהן לנשק. שינוי שמאחד את כולנו סביב העיקר: האחריות הכבדה על חיי היקרים לנו ביותר.

צה"ל חזק בזכות אנשיו. כל חיילת וחייל. כל מפקדת ומפקד. כל אם וכל אב שמפקידים את היקר להם מכל בידיהם. זהו צה"ל של 2025. זו המציאות. וזה הזמן לעדכן גם את מילות המפתח שמכוונות את הדרך. בן-גוריון, שהבין עד כמה כוחו של צה"ל נובע מהאיכות האנושית של אנשיו, היה מתגאה לראות כיצד דור חדש של מפקדים ומפקדות צועד קדימה  עם ערכים מעודכנים ועם אמונה אמיתית בכוחו של צבא העם.