סימני התפוררות: ח'אמנאי נותר חסר אונים מול הציבור האיראני

גם לאחר היום הרביעי למלחמה בין ישראל לאיראן, בכירים במשמרות המהפכה ממשיכים להיפגע. המהלך המתמשך הזה מחליש עוד יותר ועוד יותר את המשטר, גם אם ישראל לא מתכוונת לכך. החיסולים של ראשי משמרות המהפכה, כאלו שגם אחראים לפעולות דיכוי אוכלוסייה בתוך איראן וגם על תוכנית הטרור, טילים או תוכנית הגרעין, פוגעים ביכולות המשטר ומחלישים אותו מאוד.

ניתן להבחין ביותר ויותר מקורבי המנהיג העליון שנעלמים ומחוסלים. לכן, ח'אמנאי נותן חסר אונים מול המציאות החדשה. אומנם יש עדיין אליטה שנמצאת בסביבתו, אבל זה בסופו של דבר פוגע ביציבות כלל השלטון האיסלאמי באיראן.

המשילות, בימים אלו, לא נראית כלל באיראן. אין אף בכיר כמעט שעושה מסיבת עיתונאים ומסביר לציבור האיראני לאן המלחמה מתקדמת. זה מאוד מזכיר את הימים הראשונים של מלחמת איראן-עיראק. כשהמשילות לא קיימת, ולא רואים ברחובות גורמי חוק ואת היד הקשה של המשטר שמסתובבת שם בדרך כלל, זה נותן יותר חופש ונחת לציבור האיראני.

הציבור האיראני, ברובו, בוחר לברוח מהערים הגדולות כדי להיות רחוק מהתרחשויות. הם עוברים לאזורים של עיירות, אזורים כפריים וחקלאיים. שם זה נחשב יותר בטוח. זו ממש מסורת איראנית - כך פעלו התושבים גם בתקופת מלחמת איראן-עיראק. כשאני הייתי ילד היינו בורחים לכל מני בוסתנים ופרדסים מחוץ לעיר. אבל זה אומר עוד משהו - בזמן אותה מלחמה מיליונים היו עדיין נשארים בערים כדי להגן על בנייני המשטר. ולהציל את המקום מירי ומהפצצה של העיראקים באמצעות משמרות אנושיים.

כיום אתה לא רואה את זה. אף אחד לא מתכנס באזורים של המשטר, אף אחד לא מתגייס כדי לעזור למשטר. כל אחד בורח ודואג לעצמו, ובעצם לא משתף פעולה עם המשטר האיראני. יש כאלה שאפילו מרשים לעצמם לצאת נגד סרטוני תעמולה של המשטר. כשהמשטר האיראני מנסה לעשות את מה שחמאס עושה בעזה, כלומר להראות ילדים הרוגים, אב שנושא את בתו על הידיים, דם ועוד, אז אנשים מנתחים את הסרטונים ואומרים שהסרטון מזויף. זה נותן אינדיקציה עד כמה הם שונאים את המשטר שלהם ופועלים להביך אותו בעצמם.

לכן, אם התהליך הזה באמת יימשך, אז הנתק בין המשטר והציבור האיראני יגבר. החולשה של המשטר אמורה להתבטא כלפי חוץ וגם כלפי פנים, כשהיא לא מצליחה להגן על הנכסים שלה. זה אמור לתת אומץ ותעוזה לציבור האיראני. אם המשטר לא יבצע מהלך דרסטי של שינוי כיוון לכיוון כניעה והסכם שיהיה מקובל על ארצות הברית ואולי גם על ישראל, הם לא נמצאים על כיוון חיובי לטובת קיום המשטר.

ייתכן שאנחנו צריכים לצפות לשינוי מאוד מהותי בהתנהגות של המשטר. אומנם לא בימים הקרובים - אבל נקודת ההיפוך הזאת יכולה להגיע בטווח הבינוני והארוך.

>>> בני סבטי הוא חוקר בתוכנית איראן של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)