האם מנרמלים את הרצח שלנו כאן?

המפכ"ל דני לוי הגיע לזירת הפיגוע היום בחדרה - דבר מבורך וחשוב. אך אפילו שגלגל אחריות לשב"כ למרות שהמחבל בכלל מישראל, הייתה זו אמירתו השנויה במחלוקת שבלטה יותר: "ליבי עם הפצועים, אבל כנראה שזה מה שנגזר עלינו בתקופה הזאת". בעצם, המפכ"ל הודה באוזנינו שאין למשטרה דרך להגן עלינו - ושגורלנו בידינו.

שנה ויומיים אחרי 7 באוקטובר - בא המפכ"ל לוי ומספר לנו שאנחנו מופקרים ביטחונית? שאין דרך לשמור עלינו? שניקח את החוק לידיים ונשמור על עצמנו כי המשטרה לא מסוגלת?

מצד אחד, ברור שאין 100 אחוזי הצלחה ושלא ניתן לתת מענה לכל אירוע. מצד שני, ממפקד המשטרה מצופה לדבר אלינו האזרחים אחרת ברגעים האלה - ולגלות מנהיגות. לכן, הוא לא יכול להגיד "אין לי מה לעשות" - כי אולי יבוא מישהו אחריו שדווקא כן יהיה לו מה לעשות וכן ידע מה נכון ומה צריך.

לצד שאר כוחות הביטחון, אנחנו מסתכלים על משטרת ישראל והעומד בראשה - ומצפים ממנו ליחס אחר, ולא לקביעה: "זה המצב". אנו עוד מסוגלים לחשוב שמנרמלים את הרצח שלנו כאן.

אינני יודע להגיד מילה על יכולות הפיקוד שלו, אולי הן באמת עשויות להיות טובות. אבל אני כן יכול להגיד משהו על המנהיגות שלו. הוא לא מדבר לשוטרים, הוא מדבר אלינו האזרחים. ולנו, האזרחים - מגיע מישהו שאנחנו יכולים להסתכל עליו ולחוש לפחות שמנסה לעשות הכול כדי לשמור עלינו ולטפח את האמון שלנו במשטרה.