הפנטזיה של סינוואר, הסיוט של חמינאי והאזור

"איראן בכל מקום", טוענים בישראל ובצדק. התמנון האיראני מהדק את טבעת החנק, החתול שורט את ישראל באמצעות ציפורני החתול. במשך כמה עשורים פועלת הרפובליקה האיסלאמית בשני מאמצים עיקריים: הראשון - קידום תוכנית הגרעין, העשרת אורניום ואפשרות להפיכת הגרעין לצבאי באמצעות יצירת יכולות נשק מתאימות. המאמץ השני - להקים, לטפל, לחמש ולצייד רשת פרוקסי מסועפת של צבאות שלוחים באזור, בעיקר באמצעות כוח קודס של משמרות המהפכה.

איראן רוצה להרחיב את ההשפעה האזורית ולחזק את הציר השיעי במרחב, אך מקפידה לעשות זאת, בדרך כלל בהצלחה, תוך הרחקת המלחמה מאיראן גופא. ההיגיון האיראני טוען שיגיע הרגע הנכון ובאמצעות "טבעת החנק" מחד ויכולת האיום האסטרטגית מאידך, היא תוכל להפוך למעצמה אזורית, לדחוק כל "שחקן" מתחרה ואף להתעמת ישירות עם ישראל. שני המאמצים, הגרעין ו"טבעת החנק", התקדמו, התחזקו, הבשילו - ומאפשרים לאיראן ושלוחיה (חיזבאללה, חות'ים, המיליציות השיעיות בעיראק ואחרים) ביטחון עצמי רב.

אחד השלוחים הזוטרים, ושאינם שיעים, חמאס, מזהה עצמו כחלק מהקבוצה ונהנה בשנים האחרונות מתמיכה מסוימת מהאיראנים. מנהיגה של חמאס, סינוואר, רצה לקרב את הגאולה ובעת שזיהה הזדמנות כחולשה ישראלית - פעל. הפנטזיה האסטרטגית שלו הייתה שהציר השיעי ושלוחיה של איראן, ואולי היא בעצמה, יצטרפו למערכה אזורית רחבה, וישראל תיוותר חסרת אונים.

ואז התאוששנו. ביידן אמר Don't, ונמנעה (בינתיים?) מלחמה אזורית כוללת, אם כי השלוחים האחרים הצטרפו בהדרגה כ"כינור שני" לעימות. מתוך רצון להדק את הטבעת ולהפגין תמיכה (מסוימת) במפעל השלוחים שלה, איראן פועלת באופן אבסורדי שחותר תחת ההיגיון שלה עצמה. האיראנים החלו לפעול בגלוי משטחם, ולתמוך בפלסטינים ממשל מלב טהראן. נשיאה הנבחר של איראן, מיד עם כניסתו לתפקיד, אף הצהיר שהם תומכים במאבק הפלסטיני נגד האויב הציוני. הנשיא מסעוד פזשכיאן הרפורמיסט כתב למזכ"ל חיזבאללה ש"תנועות ההתנגדות" השיעיות במזרח התיכון לא יאפשרו ל"מדיניות הנפשעת" של ישראל כלפי הפלסטינית להימשך.

במעשיה שלה, איראן מקרבת את המלחמה אליה הביתה. האם לכך התכוונו הפרסים? איראן לא הייתה מוכנה להבליג על חיסולו של בכיר איראני בלב דמשק, מהדווי, וניסתה באפריל לבסס משוואה חדשה באמצעות תקיפה נרחבה משטחה, כששיגרה מאות פריטים לעבר ישראל. המשוואה נענתה, כך לפי מקורות זרים כמובן, באמצעות פעולה אווירית שפגעה באיראן גופא. זו הייתה פעולה מרתיעה, מוגבלת ומרמזת, והנה נוסדה לה משוואה הדדית חדשה, בעברית ובפרסית.

ואז הגיע חיסולו של הנייה, מנהיג פלסטיני מדיני, שהתארח בטהראן באופן תדיר וחשב לעצמו, יחד עם מארחיו, כי יזכה לחסינות בבירת איראן. הסיכול הותיר את הפרסים על קרני הדילמה - מה תהיה התגובה האיראנית, הפעם כנראה במתואם עם שלוחיה, שיכולה לגרור תגובה ישראלית ואמריקנית ו"משיכת" הלחימה לעבר טהראן, תוך אפשרות לפגיעה ממשית בריבונות האיראנית, ביכולותיה ואולי גם במתקני הגרעין. בזמן כתיבת שורות אלו התגובה טרם התממשה, לא מצידה של איראן ולא מצד חיזבאללה בצפון או שלוחיה החות'ים בתימן. עם זאת, האפשרות הזו בהחלט על הפרק.

אינטרסים מנוגדים גם בתוך "ציר ההתנגדות"

מבלי משים, הפנטזיה של סינוואר וחלומו הרטוב קורמים עור וגידים. הוא מצליח בהדרגה לגרור את האזור כולו ממלחמה בעזה לכדי מלחמה אזורית בלבנון, בתימן, בטהראן. זו לא רק הפנטזיה החמאסית, אלא גם הסיוט של מנהיגי איראן - עימות אפשרי, ישיר ומיידי, של ישראל בגיבוי ארצות הברית נגד שולחי איראן ואף נגד המשטר עצמו ומתקני הגרעין שברשותו.

האסטרטגיה הישראלית ניסתה דווקא לתחם את גבולות המערכה על מנת לרכז את המאמץ בהכרעה צבאית של חמאס ובמיטוטו כגוף בעל יכולת שלטונית ברצועת עזה. ישראל לא הצליחה להכות בזירה אחת ולממש מערכה טוטאלית וממוקדת נגד אויב יחיד. פתיחת החזית הצפונית, סיכול בכירי חיזבאללה ופינוי תושבי הגליל העניקו לאויב הישג משמעותי, לא רק לנסראללה בלבנון אלא גם לסינוואר ברצועה.

האם חלומו של סינוואר עומד להתגשם על חשבון שולחיו? הגולם החמאסי הסוני קם על תומכיו השיעים בטהראן? האם דווקא כעת כדאי לישראל לפעול גם באיראן עצמה, במקום הרגיש ביותר? האם ישראל תצליח "לנצל הזדמנות" ולעצב מציאות ביטחונית אחרת בגבול לבנון? האם ניתן לפגוע בכדאיות אסטרטגיית השלוחים האיראנית? צה"ל ומערכת הביטחון פועלים כבר עשור ויותר על מנת לפגוע בשלוחי איראן ובשרשראות האספקה באמצעות המב"ם, פעילות חשאית וקיזוז יכולות האויב. האם הגשמת חלומו של סינוואר היא סיוטו של חמינאי, אבל גם של האזור כולו?

על מנת שלא לשחק לידיו ולממש את חלומותיו של סינוואר, ולהתמודד בו-זמנית עם כל מדינות האזור, נכון יהיה לישראל ראשית להשלים את המלאכה נגד חמאס ולהביא לשחרור החטופים, ובכך לעמוד (באיחור רב) ביעדי המלחמה המוגדרים. עלינו להתמקד בהכרעת חמאס, בהחזרת העקורים לביתם, בהרחקת חיזבאללה מגבול הצפון ובהתחלת תהליך שיקום ותקומה. אסטרטגיה ישראלית, לא הגשמת חלומות לסינוואר.

תגובה ישראלית נכונה תהיה בדמות הבהרה הרתעתית לסיוט שיבוא על טהראן וחמינאי אם יאפשרו לסינוואר לגורר את האזור כולו למלחמה רבתי. אם זה נשמע מפתה מבחינת ישראל, תחשבו שוב. הקושי בהתמודדות צבאית מול האויב החלש בשכונה (חמאס) והמורכבות המתמשכת מול אויב צפוני קרוב (חיזבאללה) יחייבו את ישראל לאסטרטגיה טורית, לא לפעולה מקבילית, כזו שתממש את חלומותיו של סינוואר. איראן, וגם אנחנו, נצטרך לבחור: הגשמת פנטזיה סינווארית למלחמה רבתי, או סיוט אזורי.

>>> תא"ל במיל' רן כוכב (רנכו) שירת כמפקד ההגנה האווירית וכדובר צה"ל