ישנם שלושה לקחים שצריך להתחיל ליישמם מבלי להמתין לתוצאות בדיקת מבקר המדינה, בוודאי לא לדוח ועדת חקירה ממלכתית ואפילו לא למועד סיום התחקירים שהצבא מקיים. הזמן דוחק.
הלקח הראשון - היערכות להפתעה
במחדל של 1973, כמו באסון שבעה באוקטובר ואף שכל המידע היה קיים וגלוי, ההנהגה המדינית והצבאית טעו בהפנמתן. שש שנים התכונן הנשיא אנואר סאדאת ונערך לפתוח במלחמה נגד ישראל. הכנותיו נצפו והמידע כולו היה גלוי. למרות זאת, ישראל הופתעה.
17 שנה לקח לחמאס להתכונן, לבנות את כוחו ולהיערך למתקפת הפתע שהוציא לפועל ב-7 באוקטובר. גם במקרה הזה היה המידע גלוי ופרטיו דווחו בזמן אמת לדרגים האחראים, ואף על פי כן גם הפעם ההפתעה הייתה מוחלטת.
הטעות בשני המקרים הייתה, אם כן, במוחם של האחראים. תרגום המידע היה שגוי. המסקנה המתבקשת היא שחרף כל אמצעי המודיעין, טעות אנוש עלולה לחזור גם להבא. על ישראל להניח שגם בעתיד עלולה להיות הפתעה ולכן עלינו להיערך לאורך גבולות המדינה באופן שניתן יהיה לבלום מתקפת פתע. לשם כך דרושים אמצעים טכנולוגיים, נשק ובמיוחד כוח אדם מיומן. לצה"ל דרושות עוד שתי אוגדות סדירות ואוגדת מילואים נוספת - בלי גיוס חרדים לא נגיע לזה. אנו חייבים להתחיל מיד בהכנת התוכנית וביישומה.
הלקח השני - רכש אמצעי לחימה עיקריים
לאחרונה נתבשרנו שהממשל בארצות הברית אישר לישראל, נוסף על הסיוע השנתי, גם מענק מיוחד בגובה 26 מיליארד דולר. בתום שנים של עבודה מאומצת אישר הקונגרס לאחרונה מכירת מטוסי קרב ומסוקים לחיל האוויר. הליך האישורים הוא פוליטי, רגיש וכרוך מטבעו בעיכובים לא צפויים. לכן דרוש מיד וללא דיחוי להתניע רכש מטוסי קרב, מסוקים, מטוסי תדלוק אווירי, תחמושת ובעיקר חידוש מלאי למערכות ההגנה בפני טילים על כול סוגיהם: חץ, קלע דוד, כיפת ברזל ומשגרי לייזר - פרטים שממילא יהיו כלולים בכל תוכנית של בניין הכוח ובכל מסגרת תקציב שתאושר. משך הזמן מהתנעת התהליך ועד מועד הספקת הציוד יארך שלוש עד חמש שנים. שר האוצר, בעודו תוקף בגסות את נשיא ארצות הברית שהצהיר על עיכוב אספקה לזמן מוגבל של פריט חימוש זניח, באותה עת הוא מעכב את הרכש מסיבות פוליטיות ומחבל במו ידיו בבניית כוחו של צה"ל. הזמן דוחק ויש צורך לפעול מיד.
הלקח השלישי - בחירות כלליות
זה תקופה ארוכה מוטחת בממשלת ישראל ביקורת נחרצת על שאינה מתפקדת ובעיקר על שאינה מחליטה מה יהיה המשלים המדיני להישגי צה"ל. עיקר הביקורת על כך שהממשלה אינה מגבשת ישות שתחליף את שלטון חמאס ברצועה. אין תוכנית ל"יום שאחרי". ב-22 בפברואר, פרסם ראש הממשלה את תוכניתו וביקש מחברי הקבינט - על סמך הנקודות שפורטו במסמך - להתכונן לדיון קבינט. תחת הסעיף שכותרתו "המישור הביטחוני", קובע ראש הממשלה: "ישראל תשמור על חופש מבצעי מלא ברצועת עזה ללא הגבלת זמן".
אלא שהדיון בקבינט מעולם לא התקיים והממשלה לא מגבשת שלטון חלופי לחמאס. יתר על כן, במצוות ראש הממשלה צה"ל מתקדם ונערך לשהייה ארוכת שנים ברצועה. לאזרחי ישראל צפויה מציאות שכבר התנסינו בה בעבר. מכוח אותה מדיניות שבעקבותיה שהינו 18 שנים בלבנון במחיר חייהם של 800 הרוגים. הפעם הלקח הוא שלפני שגוררים את ישראל לשהייה ארוכת שנים ואולי אף לשהייה קבועה בעזה, חובתה של הממשלה לחדש את המנדט שניתן לה ולצאת מיד וללא דיחוי לבחירות כלליות.
>>> אלוף (במיל') איתן בן אליהו הוא מפקד חיל האוויר לשעבר