ניר דבורי

נאום אזהרה שדומה לנאום של שר הביטחון יואב גלנט שהוביל לפיטוריו לפני כשנה. עכשיו, אחרי הנאום הזה, אף אחד לא יוכל להגיד ״לא הכרתי ולא ידעתי מה המשמעויות של המצב ובמה הוא יעלה לנו״. הוא מבהיר שזה עלול לעלות לנו בין השאר בדם ובמשבר כלכלי.

ההתעקשות הקדמונית שלא להחליט או לקבוע שלא הרשות הפלסטינית תהיה ברצועה ב"יום שאחרי" היא לשיטתו של העולם החטא הקדמון. זו הנקודה המרכזית, משום שהיא הובילה את ישראל לוויתורים חריפים וחריגים, כמו הנושא ההומניטרי.

נשאלת השאלה כיצד ימשיכו גלנט ונתניהו לעבוד ביחד, ולקבל החלטות גורליות שעולות בדמים. לכן, צריך להכריע לאן המדינה רוצה להגיע ומה ישרת את מטרות המלחמה באופן האפקטיבי ביותר, שהן החזרת החטופים ואחר כך גם החלפת שלטון חמאס.

דנה ויס

נאום דרמטי, ממש כתב אישום חמור של שר הביטחון נגד ראש הממשלה בזמן מלחמה. בנאום הזה גלנט בעצם אומר שראש הממשלה בנימין נתניהו לא מקבל החלטה ובכך הוא מסכן את ביטחון ישראל ואת ביטחון החיילים.

גלנט אומר בפומבי את מה שהוא אומר כבר חודשים בחדרים הסגורים, גם לנתניהו וגם לכל הפורומים של קבלת ההחלטות. הוא מייצג את כל מערכת הביטחון ואת רוב שרי קבינט המלחמה. במערכת הביטחון מבינים שישראל הופכת לשלטון צבאי בפועל בעזה, במיוחד אחרי כיבוש מעבר רפיח.

מתאם פעולות השטחי חזר ממצרים עם הבנה שהם לא מתכוונים לוותר כל עוד לא תתקבל החלטה מי שולט במעבר רפיח אך טרם התקבלה החלטה כזו. ישנה גם גם הבנה שכל עוד אין חלופה שלטונית שמאיימת על סינוואר יהיה קשה מאוד לקדם עסקה לשחרור חטופים.

גלנט לא סומך על נתניהו. הוא עושה עוד צעד ודורש ממנו להצהיר בפומבי שהוא מתנגד לשלטון צבאי ישראלי ברצועה, ובכך גורר אותו למגרש הפוליטי, כי הוא יצטרך לבחור בין מערכת הביטחון ושר הביטחון לממשלה שלו עם סמוטריץ' ובן גביר. בשורה התחתונה, מדובר משבר אמון מאוד קשה.

דפנה ליאל

אלה דברים משמעותיים מאוד של גלנט ולא מדובר בעוד משבר בינו לבין נתניהו. הנאום שלו חושף את חילוקי הדעות העמוקים בתוך הממשלה על המשך ניהול המערכה. לגלנט יש משקל ציבורי מאוד משמעותי ונתניהו לא מעוניין לצאת להרפתקה הזאת ולפטר אותו, למרות שהדם הרע ביניהם מגיע לשיאים חדשים.

יש ניסיון שלהם להכשיל אחד את השני. הסיבה שזה לא עוד משבר - הנושא בליבת המלחמה. גנץ ואיזנוקט לא היו פורשים על נושא שהוא בליבת המלחמה, ופה גלנט מציב במרכז סדר היום הישראלי את השאלה על הרצועה.

יאיר שרקי

גנץ וגלנט חושבים אותו הדבר, אלא שגנץ ואיזנקוט התלבטו הרבה זמן על הנוסח והעיתוי, וכאן הגיע גלנט ובדרכו הישירה והחדה אמר את הדברים - בצורה בהירה יותר ממה שהיה אומר גנץ אי פעם, אולי כי אין לו מפלגה לפרוש איתה. כך, קיצר גלנט את השעון הפוליטי של השרים מהמחנה הממלכתי בצורה חדה מאוד.

הערב קבינט המלחמה למעשה מפורק. אולי הוא מתפקד, אבל בתחילת המלחמה היה כוחו בשתי עובדות: שהאיבה בתוך החדר החזיקה את כולם יחד באותו כיוון ושלא דלף כלום. ועכשיו, הם כבר מתווכחים פומבית, ויכוח שהוא לא "פוליטיקה בצד", אלא שהוא בליבת הנושא של המלחמה הזאת ולאן היא הולכת.

עמית סגל

לגלנט, על אף המוזיקה, אין שום כוונה להתפטר. חילוקי הדעות שהובאו הערב באופן הכי פומבי שיש מול האומה ומול נתניהו אין פירושם שגלנט מתכוון לסיים את תפקידו. על סמך אותו ניסיון של הלילה בסוף מרץ בשנה שעברה, נראה שגם נתניהו לא מתכוון לפטר את גלנט. לכן הם יצטרכו להמשיך יחדיו.

הוויכוח העקרוני הוא באמת מה יקרה ב"יום שאחרי", וכאן אין לנו אלא להביט בהשתאות בחזרה בבעיטה אדירה של הסוגיה הפלסטינית למרכז המפה, כשמבקביל, קורה דבר מאוד מעניין - הרוב המכריע של הציבור, לפי כל סקר, לא רוצה את הרשות הפלסטינית כשליטה ברצועה. שר הביטחון של הליכוד אומר, על פי מיטב שיפוטי המקצועי, צה"ל לא יכול להיות, ועל כן מה שנשאר מבחינה כמעט לוגית הוא כן כוחות פלסטיניים מתונים.

לראיה, סער מאגף את גלנט מימין, ליברמן בינתיים שותק, נעלמו עקבותיו. ברור שמבחינה עקרונית הוא נגד, אבל הוא גם נגד נתניהו בכל ויכוח. על כן, נשאלת השאלה - איך ממשיכים מכאן? המלכוד - גלנט אומר: לא קיבלתם החלטה על ממשל צבאי-אזרחי, אלא אתם פשוט מתגלגלים לשם. כלומר, לא אמור להיות מין רגע כזה שבו הממשלה תתכנס בהרכב מלא ותחליט על הדבר הזה.

לכן, המצב הזה מאוד סבוך, והאנשים הללו, שאינם מחבבים זה את זה בלשון המעטה, וסותרים זה את זה במטרת המלחמה היסודית - יצטרכו להמשיך יחדיו כנראה לא מעט זמן.

ישי כהן

הנאום של גלנט הוא לא פחות מכתב אישום של שר הביטחון נגד ראש הממשלה בשעת מלחמה. אני לא זוכר דבר כזה בהיסטוריה.

אמנון אברמוביץ'

מה שאומר גלנט לנתניהו זה מה שאומרת מערכת הביטחון והעולם כולו: ״אתה מאריך את המלחמה מסיבות אישיות ופוליטיות בניגוד לאינטרס הלאומי״. גלנט אומר ביושר את מה שלוחשים כולם: ״אתה מונחה על ידי בן גביר, סמוטריץ' וסוכות - ולא למען מה שטוב למדינה״.