בית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) הוציא ביום שישי צווים נוספים נגד ישראל, במסגרת ההליך שיזמה דרום אפריקה נגד ישראל מכוח אמנת הג'נוסייד (רצח עם). צווים אלה מתווספים לצווים שהוציא בית הדין ב-26 בינואר וב-28 במרץ. את החלטתו נימק בית הדין בכך ש"תנאי החיים של הפלסטינים בעזה התדרדרו עוד" מאז שהוצאו הצווים והגיעו למצב קטסטרופלי. נשיא בית-הדין, השופט סלאם הלבנוני, ציין כי במסגרת המבצע הקרקעי ברפיח נעקרו כ-800 אלף פלסטינים, וכי המאמצים והצעדים בהם נקטה ישראל לפינוי וצמצום הפגיעה באזרחים אינם מספקים. בית הדין הורה לישראל "להפסיק באופן מיידי את הפעילות הצבאית שלה וכל פעילות אחרת באזור רפיח שעלולה להשפיע על תנאי החיים של האוכלוסייה הפלסטינית בעזה ולהביא להרס הפיזי שלה באופן מלא או חלקי". כמו כן, בית הדין הורה "לשמור על מעבר רפיח פתוח ולאפשר כניסה בלתי מוגבלת של שירותים בסיסיים חיוניים וסיוע הומניטרי".
על אף שממבט ראשון נראה כאילו ניתנה הוראה להפסיק את הלחימה ברפיח, קריאה מדוקדקת יותר מעלה כי האיסור מתייחס רק לפעילות שעלולה להשפיע על זכויות הפלסטינים המוגנות באמנת הג'נוסייד, קרי עלולה להביא להשמדתם, על רקע היעדר מימוש של הצרכים ההומניטריים הבסיסיים שלהם. על כך שזוהי הפרשנות הנכונה ניתן ללמוד מהצהרות השופטים נולטה הגרמני וארסקו הרומני. גם שופטי המיעוט, שהתנגדו להוצאת הצווים, סגנית הנשיא סבוטנדה מאוגנדה והשופט ברק מישראל, הדגישו כי זוהי הפרשנות הנכונה של הצו. כל פרשנות אחרת הייתה מביאה לתוצאה אבסורדית שבה ישראל מנועה מלפעול, כאשר חמאס, שאינו צד להליך, יכול להמשיך להילחם נגדה. הייתה זו גם התערבות לא סבירה של בית הדין באופן ניהול לחימה, ובלי שום קשר ישיר לחשש מפני ביצוע רצח עם, שהוא הנושא היחיד שנמצא בסמכותו, להבדיל משאלת קיום דיני המלחמה.
לאור זאת, התגובה שיצאה מטעם ישראל, לפיה "ישראל לא קיימה ולא תקיים במרחב רפיח פעילות צבאית שיוצרת תנאי מחיה שעלולים להביא להשמדתה של אוכלוסייה אזרחית פלסטינית, כולה או חלקה", ש-"ישראל תמשיך במאמציה לאפשר כניסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה ולפעול, בהתאם לדין, כדי לצמצם ככל הניתן את הנזק לאוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה" וש-"תוסיף לשמור על מעבר רפיח פתוח", היא תגובה נכונה ומועילה. זאת בניגוד לתגובות המתלהמות של חלק מהדרג הפוליטי, הנעשות, במקרה הטוב, מתוך זלזול במערכה הבין-לאומית עימה ישראל מתמודדת, ובמקרה הרע כדי להביא לבידודה של ישראל, במחשבה (מוטעית) כי כך יוכלו לקדם את האג'נדה שלהם ללא "מכשולים" בין-לאומיים. בכך הם מסייעים למעשה לאויביה של ישראל.
אך מעבר למילים, אם ישראל רוצה לפעול ברפיח עליה לשים דגש מיוחד על מתן מענה לצרכים ההומניטריים של האזרחים הנמצאים במקום, וזאת אף אם הדבר יעכב את הפעולה הצבאית. הרווח במישור הלגיטימציה, שמשפיע באופן ישיר על חופש הפעולה הצבאי, עולה על כל נזק שכרוך בהתנהלות איטית וזהירה יותר.
לגיטימציה בין-לאומית אינה מותרות, היא חיונית להבטחת האינטרסים של מדינת ישראל. בידוד בין-לאומי של ישראל, שעלול לכלול חסימת משלוחי אמל"ח ואספקה אחרת לישראל, והגבלות נוספות, כולל אובדן תמיכה מדינית וצבאית מצד בנות בריתה של ישראל, ובראשן ארצות הברית, מייצר סכנה מוחשית על הביטחון הלאומי. הוא פוגע ביכולתה של ישראל להתמודד עם האיומים משלל אויביה ומכרסם בכושר ההרתעה של ישראל.
אין ספק שישראל נתונה תחת מערכה מדינית שמובלת על ידי חורשי רעתה, אך תהיה זאת טעות להסיק שהעולם כולו כבר נגדנו ולכן לא חשוב מה נעשה, ולגזור מכך את המסקנה שאפשר להתנהל ללא כל מגבלות. כמובן שמול שונאי ישראל ברחבי העולם אין שום משמעות למעשינו, אולם בין מבקריה של ישראל ישנם גורמים ידידותיים המבקשים לתמוך בה וכן גורמים אחרים נטולי עמדה מיוחדת נגדה. אופן ההתנהלות של ישראל יכול להכריע אם נוכל לשמר גורמים אלה לצידנו, או שנדחוף אותם אל עבר אותם שונאים הפועלים לדה-לגיטימציה של ישראל. המצב כרגע בכי רע, אך הוא יכול להיות הרבה יותר גרוע.
בית הדין אף הורה לישראל להבטיח כניסה מיידית לעזה של גופי חקירה שימונו על-ידי האו"ם ויחקרו אישומים בגין רצח עם. זוהי הוראה מקוממת. ברור שישראל תתנגד בצדק לחקירה על ידי ועדת החקירה המוטה, שהוקמה על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם, גוף הידוע לשמצה בעוינותו לישראל. אין סיכוי שוועדה זו תוציא דוח הוגן. כאשר היישום של הוראה זו יעמוד על הפרק, יש להניח שישראל לא תממש הוראה זו. עם זאת, גם כאן ניתן לצמצם את הנזק, באמצעות עריכת חקירות יסודיות עצמאיות של הטענות נגד ישראל, ואף שילוב גורמים בין-לאומיים מקצועיים והוגנים בהכנת דוחות בנושא. בכך, ייעקר הצורך המהותי להכנסת ועדת חקירה של האו"ם ויקל על ארצות הברית להדוף ניסיון לאכוף צו זה באמצעות החלטה במועצת הביטחון.
קיום חקירות, תחקירים ופרסום דוחות מסודרים, בפרט בנושא ההומניטרי, יוכל להועיל גם להדיפת הניסיון להוציא צווי מעצר נגד בכירי המדינה, בהמשך לבקשת התובע בבית הדין הפלילי הבין-לאומי מראשית השבוע, שאף הם התמקדו בסוגיה ההומניטרית.
ממשלה אחראית אמורה לפעול באופן שיבלום את הידרדרות המערכה המדינית נגד ישראל, כפי שמצופה שתפעל לבלום מערכה צבאית, ובפרט כשמערכות אלו שלובות זו בזו.
>>> אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) שבאוניברסיטת תל אביב, לשעבר ראש מחלקת הדין הבין-לאומי בפרקליטות הצבאית
>> ד"ר עו"ד תמי קנר היא חוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)