שר הביטחון יואב גלנט נתן לאחרונה תוקף רשמי לדברים שמתחילת המלחמה הוגדרו רק כ"דעה אישית" של חלק מחברי הקבינט: התוכנית שאליה חותרת הממשלה, היא החזון של סמוטריץ' ובן גביר - שליטה צבאית ברצועת עזה והקמת התנחלויות.

האמת היא שלא היה נדרש לחכות עד עכשיו כדי להבין זאת: בינואר, בעיצומה של המלחמה וכשברקע חיילים שהו בתוך הרצועה, צמרת הימין התכנסה לרקוד ולפזז בכנס לקידום ההתיישבות היהודית בעזה. ביום העצמאות הובילו חלק משרי הממשלה כנס המשך באותו הנושא. חלקם מפנטזים גם על התנחלויות בדרום לבנון. אומנם, נתניהו הצהיר בתחילת המלחמה שישראל לא תשלוט בעזה, והתחייב בכך בפני האמריקנים - אבל כמו שגלנט אישר, המדיניות בפועל של ממשלת ישראל חותרת לממשל צבאי.

רבים מאיתנו עדיין נדרשים בימים אלה לשירות מילואים, תחת הבטחות המלחמה המקוריות: חיסול חמאס והחזרת החטופים. אך שמונה חודשים לתוך האירוע, ברור מתוצאותיה הלא-מזהירות שהמטרות הללו אינן מטרותיה האמיתיות של המלחמה. את החטופים אפשר להחזיר בחיים רק בעסקה - שראש הממשלה והקבינט מתנגדים לה; את חיסול הטרור החמאסי ניתן להבטיח באמצעות החלפתו בגוף שלטוני פלסטיני מתון - גם לזה נתניהו מסרב. אפשר להסיק שמטרת המלחמה העומדת לנגד עיני הממשלה שונה ממה שמדווח לציבור: שליטה של צה"ל ברצועת עזה והקמת התנחלויות חדשות - עניין שסמוטריץ' ואורית סטרוק כבר עובדים עליו במרץ.

יואב גלנט (צילום: reuters)
נתן תוקף לחששות של כולנו, שר הביטחון יואב גלנט | צילום: reuters

רוב הציבור, אם יבין את המטרות הללו, יאמר בצדק שלא לשם כך התכנסנו. אם אנחנו נדרשים להילחם לא למען החזרת החטופים והשבת השקט לגבולות, אלא למען חזון ארץ ישראל השלמה, ראוי שהממשלה תוודא שיש לעניין רוב. זאת עושים בדרך המקובלת בדמוקרטיה: בחירות. לשם שינוי, אלו לא יהיו בחירות על "כן ביבי לא ביבי" - נושא מאוס לכל הדעות - אלא על החזון הבטחוני של ישראל: התנחלויות בעזה ושליטה צבאית במיליוני הפלסטינים שחיים בה; או יציאה מעזה תוך החלפת שלטון חמאס בגוף פלסטיני שמתנגד לטרור, וכינונה של ברית אזורית עם מדינות ערב המתונות תוך קידום פתרון שתי המדינות. מדובר בשתי תוכניות שונות, שהציבור, מפוני העוטף והצפון, המילואימניקים ומשפחותיהם שנדרשים להקריב למען החזון הזה, כולנו - ראויים לבחור ביניהן. אם לתוכנית של סמוטריץ' ונתניהו יהיה רוב - בבקשה. אני לא מאמינה שכך יהיה.

ההכרעה האסטרטגית הזו תעצב את חיינו עשורים קדימה. אבטחת ההתנחלויות ביו"ש שואבת כוחות אדירים של צה"ל. אבטחת יישובים ישראלים חדשים בתוך עזה, כשחמאס או גורמי טרור אחרים עדיין מתחבאים בה, וללא רשות פלסטינית שמסייעת במניעת טרור כמו ביו"ש - תדרוש אפילו יותר. זאת נוסף לאבטחת הגבול עם לבנון - ספק אם בכלל ישנם כוחות לכל אלה. בטח כשאותם פוליטיקאים שמעוניינים בשליטה צבאית בעזה וביו"ש, הם גם התומכים הגדולים בהמשך הפטור משירות לחרדים. המשמעות של חזון כזה תהיה הארכת שירות החובה לארבע שנים לפחות, שחיקה מוחלטת של המילואימניקים, ואחרי כל זה עדיין לא יהיו כוחות מספקים כדי לתת הגנה אמיתית, והמחיר ישולם בדם.

הכוחות ברצועה (צילום: דובר צה"ל)
ההתרחקות ממטרות המלחמה עלול לפגוע בלכידות של צה"ל, ארכיון | צילום: דובר צה"ל

גם המחיר הכלכלי עצום: במערכת הביטחון העריכו לאחרונה את המשמעויות של הקמת ממשל בעלות של כ-20 מיליארד שקלים בשנה, לא כולל את מחיר שיקום הרצועה. צריך לקחת בחשבון גם שהסיוע האמריקני, שבזמני שקט עומד על כ-15 מיליארד בשנה והשנה גדל פי כמה - יפחת או ייעלם אם ישראל תבחר בחזון ארץ ישראל השלמה על פני שיתוף הפעולה עימם.

חזון הבלהות הזה יוביל אותנו לבידוד מדיני. בפן הדמוקרטי - בגדה חיים כשלושה מיליון פלסטינים, ובעזה קרוב לשניים וחצי. מחיר סיפוחם לישראל הוא אחד משניים: או דמוקרטיה שבה יהיה במוקדם או במאוחר רוב ערבי, או ביטול הדמוקרטיה הישראלית.

אך לסמוטריץ' ובן גביר העובדות והשיקולים הביטחוניים לא משנים. הם כבר חוגגים את העלייה לקרקע. נתניהו משתף פעולה. רק השבוע ועדת השרים אישרה הצעת חוק שמרחיבה את החוק לפיתוח הנגב והגליל כך שיחול גם על דרום הר חברון וקריית ארבע - קידום סיפוח בפועל של ההתנחלויות. את המימון יביאו, כמובן, על חשבון שיקום העוטף והצפון.

בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר בכנסת חזרה לתיישבות יהודית בעזה (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
עלינו לבחור אם אנחנו מקבלים את החזון המשיחי של סמוטריץ' ובן גביר (ארכיון) | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

מאז אוקטובר הצבא וממשלת ישראל מנהלים שתי מלחמות שונות: צה"ל עושה מאמצים אדירים להשבת הביטחון לגבולותינו, חיסול חמאס והחזרת החטופים. הממשלה נלחמת על ביטול ההתנתקות ומניעת הסדר מדיני. הפיצול הזה לא יוכל להמשיך הרבה. הציבור מתחיל להבין, בזעזוע, שהממשלה לא מתכוונת להחזיר את החטופים בחיים, וגם רואה שהחמאס חוזר למקומות שצה"ל יצא מהם, בהיעדר תוכנית מדינית חלופית. המפקדים בשטח צוברים תסכול מכך שהממשלה לא מקבלת החלטות, מפספסת הזדמנויות להישגים צבאיים וגם מצמצמת את מרחב הפעולה. לכן, ובמהרה - ישראל חייבת בחירות כדי לקבל החלטה. אם סמוטריץ' ובן גביר משוכנעים שהעם איתם, שיעמידו את זה למבחן.

בואו נראה אם יש באמת רוב לפנטזיה המשיחית של הקיצוניים, או שרוב הישראלים מעדיפים להגיע להסדר מדיני. בואו נראה אם אזרחי ישראל רוצים לשלוח את הילדים שלהם לאבטח מאחזים גם ברצועה. הגיע הזמן להכרעה.

>>> סתיו שפיר היא יזמת חברתית, ח״כ לשעבר ויו״ר ועדת השקיפות