עד ה-7 באוקטובר, הסכנות הגלומות באפליקציית טיקטוק, לדעת רוב הישראלים, היו במקרה הטוב בזבוז זמן של ילדים ובני נוער שרוקדים לצלילי שירים קצביים מול מצלמת הטלפון שלהם, ובמקרה הרע אתגרים חברתיים שלעתים גולשים מקו ההיגיון. עם זאת, הטבח ביישובי עוטף עזה שינה את התפיסה הישראלית על נושאים רבים, ביניהם גם על הרשת החברתית הפופולרית. את סרטוני תנועות הריקוד החליפו סרטוני תנועת מחבלים בתוך שטח ישראל ואת החיקויים המשעשעים החליפו מניפסטים לא משעשעים בכלל על הצורך "לשחרר את פלסטין מהים לנהר", כלומר להשמיד את ישראל, ועל איך "המכתב לאמריקה" של רב המחבלים אוסאמה בן לאדן שינה לטובה את חייהם של בני נוער במערב.
הכעס על החברה לא נשאר וירטואלי ופרץ לעולם האמיתי, כאשר ברק הרשקוביץ, אחראי המגזר הציבורי בטיקטוק ישראל ולשעבר יועצו של ראש הממשלה בנט, התפטר מהחברה אחרי שטען שהתריע בפני ההנהלה על הגישה המוטה שלה לתכנים אלימים ואנטי-ישראליים. ברק לא לבד: במסגרת ניסוי שביצע ה-Wall Street Journal, פתחה מערכת העיתון כמה משתמשים פיקטיביים באפליקציה ובתוך שעות ספורות כמעט כולם קיבלו בדחיפה תכנים הקשורים למלחמת חרבות ברזל, כשרובם המכריע תכנים אנטי-ישראליים. לא רק שתכנים אנטי-ישראליים בוטים נפוצים בטיקטוק, אלא שישנה טענה מצד יוצרי תוכן ישראלים שתכנים פרו-ישראליים שהם מעלים נחסמים באמתלה של "הפרת תנאי הקהילה". כך, למשל, סיפר יוצר התוכן דני בולר שהחשיפה לה זכו התכנים שהעלה בטיקטוק ירדה באופן ניכר לאחר שדיבר על הקשר בין החברה לסין הקומוניסטית.
- בכירי טיקטוק מנסים לשכנע: "ראינו זינוק בתכנים אנטישמיים במלחמה - והסרנו אותם"
- בטיקטוק סירבו להעלות קמפיין ממומן של פורום משפחות החטופים הישראלים
ההטייה האנטי-ישראלית היא רק פן בעייתי אחד לכאורה של הרשת החברתית הסינית. בקונגרס האמריקני נערך לפני כמה ימים שימוע למנכ"לי הרשתות החברתיות, בכללן טיקטוק, בטענה שאלה לא מגנות מספיק על קטינים המשתמשים בהן. טיקטוק הואשמה לבדה בהזדמנויות רבות גם באיסוף מידע פרטי אודות המשתמשים, כולל בדרכים המפרות את נהלי גוגל וחברות אחרות, הוסיפה לתקנון איסוף פרטים ביומטריים וקוליים ועוד. בתגובה, ישנן מדינות שהחליטו לאסור לחלוטין את השימוש באפליקציה, ביניהן אפגניסטן, קירגיסטן וסומליה, שישראל בוודאי אינה רוצה להידמות להן. אולם, ישנה קבוצה נוספת של מדינות, ביניהן ארצות הברית, קנדה ובלגיה, שאסרו את השימוש באפליקציה רק במכשירים השייכים למדינה. ייתכן שכדאי למדינת ישראל לשקול להצטרף למדינות אלה.
לפי הדיווחים, לטיקטוק ישנה אפשרות למשוך מידע וקבצים ממכשירים בהם מותקנת האפליקציה ובהתחשב בכך של-15 ממשרדי הממשלה, כולל למשרד הביטחון, יש חשבונות טיקטוק שככל הנראה מותקנים על מכשירים בהם מאוחסנים גם קבצים אחרים של אותם המשרדים, הסכנה ברורה. אין פירוש הדבר שאסור שלמשרדי הממשלה יהיו חשבונות טיקטוק, זו דרך חשובה לתקשר עם הדור הצעיר, במיוחד עבור דובר צה"ל ומשרד החוץ, אבל הדבר צריך להיעשות בזהירות הנדרשת. מומחה סייבר ישראלי הציע לגופים ממשלתיים המעוניינים לתחזק חשבון ברשת החברתית לעשות זאת על מחשב ייעודי, שעליו יאוחסנו רק חומרים המיועדים להתפרסם בה. זאת מבלי להזכיר את הסכנה הטמונה בשימוש חיילי צה"ל באפליקציה בתוך בסיסים צה"ליים, כאשר מיקומם ופרטים נוספים יכולים לדלוף.
עוד סדרת חששות הקשורה לקבוצה הקודמת שצוינה קשורה גם בעובדה שטיקטוק היא חברה סינית. בהיותה כזו, היא כפופה לחוקי סין, ביניהם חוקי הביטחון בסייבר הקובעים שאם יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה, מושג נזיל יותר בסין מאשר בישראל, החברה מחויבת לשתף עם הממשלה פרטי משתמשים. מומחי סייבר אוסטרלים אף חשפו שגילו תעבורת מידע של משתמשי האפליקציה מחוץ לסין אל תוך סין.
תגובת סין הרשמית לאירועי ה-7 באוקטובר איכזבה ישראלים רבים, ובעוד שסין אמרה שהיא "אובייקטיבית", היא לא גינתה את חמאס ואמרה שישראל פעלה מעבר לגבולות ההגנה העצמית. אי אפשר לנתק בין תגובת סין והאנטישמיות הגואה ברשתות החברתיות הסיניות לבין מה שמתרחש בחודשי הלחימה בטיקטוק. במדינה כמו סין, בה הצנזורה עובדת שעות נוספות, העלמת עין היא ההסבר ההגיוני ביותר לכמות התוכן האנטישמי והאנטי-ישראלי המורשה להישאר באוויר ולהיות מופץ לכל עבר. למדינת ישראל אין את הזכות לא להילחם בהמצאות משוללות היסוד ובנרטיבים העוינים המופצים עליה ברשתות החברתיות, גם בטיקטוק, אבל יש לה גם החובה לעשות זאת בצורה נבונה שלא תעמיד בסיכון מידע רגיש. ראשית, בקביעת כללים בסיסיים בבחינת עשה ואל תעשה ושנית, בדיאלוג עם סין העממית ועם חברת טיקטוק, שלה נציגות בארץ, בדרישה, לא פחות מכך, שיאכפו את כללי ההסתה והאלימות ברשת.
>>> אופיר דיין היא חוקרת במרכז למדיניות ישראל-סין על שם דיאן וגילפורד גלייזר במכון למחקרי ביטחון לאומי ופורום דבורה