עבור ישראלים, הביטוי "מלחמה ברשתות החברתיות" נקשר באופן אוטומטי להגנה על שמה של ישראל בעולם אך בחודשים האחרונים מתקיימת מלחמה אמיתית במערב, בהובלת ארצות הברית, נגד הרשתות החברתיות, לא על גבי הפלטפורמה שלהן. כל הרשתות החברתיות - פייסבוק, אינסטגרם, X - נמצאות על הכוונת, אך רשת אחת נמצאת במרכזה במיוחד - טיקטוק. בעוד שהטענות נגד הרשתות האחרות מתמקדות בהגנה על פרטיות המשתמשים ועל התכנים אליהם נחשפים משתמשים צעירים, לטענות נגד טיקטוק יש ממד נוסף, הממד המדיני, המסבך את העניין.
בעוד שפייסבוק ואינסטגרם נשלטות על ידי חברת מטא של מארק צוקרברג ו-X על ידי אילון מאסק, טיקטוק נשלטת על ידי חברת Bytedance הסינית, דבר המעלה חששות בקרב מחוקקים אמריקנים. אותם מחוקקים חוששים שמא מדינת המוצא של חברת האם של האפליקציה הפופולרית תפתח פתח להתערבות זרה בארצות הברית. בריאיון לרשת Fox האמריקנית אף אמר חבר הקונגרס מייק גלאגר, היושב בראש הוועדה לענייני המפלגה הקומוניסטית הסינית, שבני הנוער האמריקנים צורכים חדשות באפליקציה המפיצה אנטישמיות והנתונה למרותה של המק"ס. לטענתו, הפצת תעמולה ועמדות סיניות דרך האפליקציה גרמו לכך שאמריקנים צעירים רבים תומכים בחמאס ולא בישראל במלחמת חרבות ברזל.
גלאגר הרפובליקן הוא לא היחיד שחושב כך. קבוצה דו-מפלגתית של חברי קונגרס, בהובלת גלאגר וחבר קונגרס דמוקרטי, ובהשתתפות תשעה חברי קונגרס מכל מפלגה, הציעה חוק להצרת צעדיה של טיקטוק. לפי החוק, הנקרא "הגנה על אמריקנים מפני יישומונים הנשלטים בידי יריב זר", חנויות האפליקציות ושירותי איחסון אינטרנטים לא יוכלו להציע גישה לטיקטוק, אלא אם כן זו תתנתק מחברת האם שלה ומגופים בשליטת סין תוך כחמישה חודשים. החוק עבר ללא התנגדות בוועדת האנרגיה והמסחר של הקונגרס, למרות שרק מספר שבועות לפני כן העיד מנכ"ל טיקטוק בקונגרס ואמר שהאפליקציה לא מהווה סיכון לאזרחי המדינה. במקביל לאישור החוק בסנאט, הצביעו המחוקקים בבית הנבחרים על חוק נוסף שנדמה שמתייחס לאותה הבעיה ואוסר על מכירת מידע פרטי של אמריקנים ליריבים זרים.
התגובה של טיקטוק לא פחות מעניינת מהחוק עצמו. מסכיהם של המשתמשים באפליקציה כוסו בהודעה מטעמה בה נכתב ש"החוק שולל מ-170 מיליון אמריקנים (משתמשי האפליקציה; א״ד) את זכותם החוקתית לחופש הביטוי", אמירה מעניינת כשהיא מגיעה מטעם מחברה שלה שתי אפליקציות שונות - אחת המופצת ברחבי העולם וחסומה במדינת המוצא שלה ואחת "נקייה" הזמינה רק בסין. יתרה מכך, החברה גם פנתה לליבם של המשתמשים כשאמרה להם, באותה הודעה, שהחוק יגזול את פרנסתם של יוצרי התוכן הפועלים בה, ידוענים לכל דבר בקרב הדור הצעיר במערב. הלחץ לא היה רק תיאורטי - ההודעה אף ביקשה מהמשתמשים לפנות לחברי הקונגרס שלהם ולהפציר בהם להתנגד לחוק, תוך צירוף קישור ליצירת קשר נוחה עימם.
התמיכה הדו-מפלגתית הרחבה בארצות הברית בחוק מרמזת על האיום שרואים המחוקקים האמריקנים בטיקטוק - לא רק לפרטיות המשתמשים ולתכנים המועלים בה, אלא גם, ואולי בעיקר, על האפשרות שתשמש לריגול לטובת סין ולמבצעי השפעה מטעמה. חקיקה דומה, וכתוצאה מכך, לחץ דומה, לא נצפו עדיין בישראל אבל להערכתי מדובר בעניין של זמן בלבד. תמיכה גורפת כל כך בקרב בעלת בריתה הגדולה ביותר של ישראל תוביל בשלב מסוים ללחץ גם עלינו לשנות את מדיניותינו כלפי האפליקציה, כמו שהיה במקרים דומים הנוגעים לשיתופי פעולה טכנולוגיים בין ישראל לסין ובמכרזי תשתיות בהן זוכות חברות סיניות. לא מדובר באינטרס אמריקני בלבד, אלא גם באינטרס ישראלי, דבר המתבטא ביתר שאת במלחמה בה אנחנו מצויים - טיקטוק היא לא רק פלטפורמה עבור ישראלים להפיץ את דעותיהם לעולם, אלא גם זירת תעמולה פלסטינית ולעתים אף כזו שמצנזרת תכנים פרו-ישראליים.
>>> אופיר דיין, חוקרת (מלגאית המרכז למדיניות ישראל-סין) במכון למחקרי ביטחון לאומי וחברת פורום דבורה