עד עכשיו היו אלה רטינות מתחת לשפמים בחדרים הסגורים במטות חמאס שמחוץ לרצועת עזה וגם בפגישות של חלק מוותיקי התנועה שעדיין ברצועת עזה, אבל עכשיו הכעס על יחיא סינוואר וחבורתו גולש בקילוח דק לתקשורת הערבית. הביקורת על סינוואר מצאה דרכה לרשת Sky News Arabia היושבת בדובאי, לאחר סדרה של שיחות שקיימו איסמעיל הנייה ושותפיו עם מוחמד דחלאן ואנשיו, שבסיסם באבו דאבי, ועם נציגי פלגים פלסטיניים אחרים - לרבות אישים בולטים בפת"ח כמו ג'יבריל רג'וב ועזאם אל אחמד.
הטענה פשוטה: סינוואר – יחד עם אחיו מוחמד והמפקד הצבאי של חמאס מרוואן עיסא – כלל לא התייעצו עם איש מחברי הלשכות הפוליטיות של חמאס, לא בקטאר, לא בעזה עצמה ואף לא עם הבכירים שבין אסירי חמאס בבתי הכלא הישראליים, כאשר יזם את מתקפת 7 באוקטובר, קבע את היקפה ויעדיה, וכן את שעת השין. לפי טענת מבקריו של סינוואר, מעולם לא התקבלו בחמאס, מאז היווסדו בשלהי 1987, החלטות גורליות בלא לכבד את עקרון חובת ההתייעצות ("שורא"), בעוד הפעם לקח לעצמו סינוואר סמכות להיות הפוסק הבלעדי.
מבקריו של סינוואר מפרטים באוזני בני שיחם את השגותיהם:
- סינוואר שכנע את עצמו להאמין שיש בידיו התחייבות איראנית שתיפתח חזית שנייה מלבנון וחזית שלישית מסוריה. הם מדגישים שחיזבאללה ניסה בתחילה להימנע כליל מלפתוח באש, באמצעות שיגור חולייה של חמאס לעבר גבול הצפון. רק כעבור יותר מיממה נתן נסראללה אור ירוק להבעיר חזית מוגבלת.
- במקום פשיטה מוגבלת לעבר שניים-שלושה קיבוצים ומוצבים של צה"ל כדי ללכוד בני ערובה ולהתמקח על שחרור אסירים המוני מישראל תמורתם, בחר סינוואר בהסתערות כוללת של 3,000 לוחמי הנוח'בה דרך 60 צירי כניסה, מתוך תיאבון מופרז להשיג מטרות שלא ניתן היה לממש. לדוגמה: התוכנית להזרים אנשי חמאס רכובים על הטויוטות הלבנות ואופנועים אל הר חברון, מרחק 40 קילומטרים, כדי להדליק את הגדה המערבית. הייתה גם התוכנית להסתער עמוק לתוך ישראל כדי לחתור להגיע לכמה בסיסים של חיל האוויר, לנמל אשקלון ואף לפגוע בנמל אשדוד. כל זאת, בלא להבטיח משמעת של היחידות שפעלו, מה שאילץ אחר כך את סינוואר עצמו לנזוף באנשי הנוח'בה על מקצת ממעלליהם בקיבוצים ובמסיבה ברעים.
- בהקשר הנוכחי, הנייה וחבריו קובלים שסינוואר הפקיע לעצמו את הסמכות לנווט את המשא ומתן על החטופים ועל הפוגה, אוטם את אוזניו לעצות שהעבירו אליו אישים בולטים אחרים בחמאס ובמקום לנסות להציל מה שעוד ניתן ממעמדו של הארגון ברצועה - הוא מגלה נכונות לסכן הכול.
קשה לומר להיכן תתגלגל הביקורת הזו ואם תהפוך לוויכוח פומבי, אבל ברור לחלוטין שסינוואר חדל להיות חסין לביקורת, מטילים ספק בתבונת המנהיגות שלו והצטבר זעם עצום על החלטותיו.