צה"ל ביום שאחרי המלחמה ייראה אחרת ויתנהל לפי הנחות אחרות מאלה שהכרנו. השינוי צפוי להתבצע בשני מישורים: הגבולות וההגנה עליהם, ובניין הכוח של הצבא.

פרויקט "היום שאחרי" - N12

בהיבט של הגבולות יצטרך הצבא לשנות לחלוטין את היערכותו ואת אופי ההגנה עליהם, לאחר שיפעל לשנות את פני המציאות בגבול הדרום ובגבול הצפון, כפי שהתחייבו הוא והדרג המדיני. צה"ל יצטרך להפעיל ולהציב הרבה יותר כוחות בכל גבולות המדינה. לא מדובר רק בהצבת מכשול אחר, או גדר אחרת, אלא ביצירת תפיסת ביטחון והגנה שונה בתכלית. לא עוד הסתמכות בלעדית על התרעה מודיעינית ועל הערכת כוונות האויב, אלא גם התכווננות לפי יכולותיו בפועל. כלומר, עלינו להכיר בכך שגם אם ישראל יודעת שלאויב יש יכולות מסוימות, לא תמיד היא תדע מתי יבחר להפעיל אותן, כמו שלצערנו קרה ב-7 באוקטובר. לכן נצטרך מראש להחזיק יותר כוחות על הגדר, כדי למנוע כל סיכוי שאסון דומה יתרחש שוב/

כוחות צה"ל בדרך החוצה מרצועת עזה (צילום: רויטרס)
יותר כוחות יהיו על הגדר, כל הזמן (ארכיון) | צילום: רויטרס

במציאות החדשה הזאת יידרשו הרבה יותר ידיים עובדות: חיילי המילואים יעשו יותר ימי מילואים בשנה והשירות של חיילי הסדיר יוארך בחזרה לשלוש שנים. נוסף על הגברת העומס על החיילים בסד"כ הקיים, לא תהיה ברירה אלא לגייס חרדים, לגייס מיעוטים, לתת עוד תפקידים לנשים, להרחיב את הגדודים המעורבים ועוד. הכול – כדי שצה"ל יוכל לעמוד בריבוי המשימות, או שהמשימה לא תושלם.

גם אופי בניין הכוח של צה"ל יצטרך להשתנות: סד"כ המשרתים ביחידות עצמן יגדל, ובצה"ל יצטרכו לבחון אם בחלק מהמקומות יושתו שירות דיפרנציאלי ותגמול למי שעושה ומשרת יותר. גיוס רחב של הקבוצות החדשות באוכלוסייה יחייב את צה"ל להתאים את המרחב הציבורי בצבא – ליצור סביבה מכבדת לנשים וסביבה מכבדת לחרדים, כדי שנוכל לשלב את כולם לטובת הנשיאה בנטל המשותף.

חרדים לצד לוחמי צה"ל במילואים בבית"ר עילית (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
המצב הנוכחי לא יוכל להימשך, ארכיון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

לאחר המלחמה תצטרך המדינה לכרות חוזה חדש עם האזרחים. מעבר לדרישה שישרתו שירות ארוך ומשמעותי יותר, גברים ונשים, יזדקק צה"ל גם למשאבים תקציביים כדי לעמוד בכל המשימות החדשות. גיל הפטור ממילואים עתיד לעלות בחמש שנים, ל-50. משרתי הסדיר ישרתו כאמור יותר. כולם יקבלו תגמול אחר, גדול יותר.

בהיבט הביטחון תצטרך ישראל לפתח יכולות חדשות – שיאפשרו לה להיות תלויה פחות באחרים. מערכות הביטחון בארץ יעברו שינוי שיאפשר להן לייצר מלאים של חימוש, לפתוח קווים לייצור נשק ועוד. כל אלו יאפשרו לישראל להקטין את תלותה בארצות הברית או במדינות אירופה, שעלולות, במקרים מסוימים, להטיל עלינו אמברגו.

תרגיל הגברת מוכנות בגבול הצפון (צילום: דובר צה"ל)
האינטרס של ישראל מול איראן זה קואליציה אזורית - שתוריד מאיתנו חלק מהעומס (ארכיון) | צילום: דובר צה"ל

ברמה האזורית נצטרך לפתח תפיסת ביטחון לאומי חדשה. מה שהיה הוא לא שיהיה. לא ניתן להרשות לעצמו לפעול לפי הדוקטרינה הקודמת. ישראל מקווה להשתלב במזרח התיכון, וכעת צריך להבין איך. האפשרות העומדת לפנינו היא יצירת קואליציה עם מדינות ערביות מתונות, שיתופי פעולה עם ארצות הברית ומדינות אירופה ואינטגרציה ביטחונית במרחב – מול איראן.

לצורך הקמת קואליציה אזורית תהיה ישראל חייבת לשנות את התנהלותה הפוליטית, כדי שמדינות אחרות יסכימו להיכנס לשיתוף פעולה איתנו מן הסוג הזה. משימת הטיפול בשלוחי איראן ברחבי המזרח התיכון היא המשימה החשובה ביותר, לצד ההתמקדות באיראן עצמה. ישראל תהיה מחויבת לשחק על כל המגרש, אי אפשר יותר לטמון את הראש בחול. ישראל מבינה שאין בידיה כל המשאבים והיכולות להוביל מערכה כזאת לבדה. אנחנו חייבים להקים קואליציה כדי להתמודד עם האתגר הענק הזה.