מתוך שלל התעתועים של נתניהו במסיבת העיתונאים, אהבתי מכולם את הציטוט מהשבועון "אקונומיסט". הוא העיד להגנתו ולתפארתו מאמר של השבועון היוקרתי על מצבה הכלכלי האיתן והחזק של ישראל, בזכותו כמובן. הלו, לפני עשרה ימים בלבד כתב ה"אקונומיסט", שנתניהו חייב מיד ללכת, להיות מודח, משום שהוא פוגע בביטחון ישראל (!). השבועון הנחשב לא גילה חוכמה בדיעבד. כמו רבים וטובים הוא הזהיר את נתניהו לפני עשרה חודשים, בעיצומה של ההפיכה המשפטית, שהוא מפרק את ישראל. שהוא חובר לשוליים הקיצוניים ומממן אותם תוך קיצוץ קטלני בתקציבי ההשכלה הגבוהה, המדע והטכנולוגיה.
בנאומו אמש (שבת) היה מכל טוב. בונבוניירה של שטיקים וטריקים. הוא סיפר על שיחתו עם בלינקן כאילו בלינקן עובד אצלו ולא להפך. הוא מתכוון לדבריו "לבנות את התעשיות הביטחוניות ולנתק אותן מהתלות בעולם". נדמה לי שרק בעוד 30 שנה תאשר הצנזורה לפרסום מה היה קורה בלי מאות מטוסי התובלה שהגיעו מאמריקה מאז אוקטובר וציידו אותנו בחימושים וכלי נשק. אם לא כך, חלילה, היינו נאלצים באמת להילחם במקלות ואבנים. או אז, חלילה, היינו מצויים באמת במצב של "להיות או לחדול" כפי שהתבטא באחד מנאומיו. אפילו השאלות "הענייניות והמחודדות" של דודי אמסלם, האחראי על הוועדה לאנרגיה אטומית, לא היו מצילות אותנו.
נתניהו אמר, שמשפחות החטופים לא יכולות להחליף את הדרג המדיני, למרות שסקרים מלמדים שיש רוב בציבור להחזרת החטופים גם תמורת עצירת הלחימה. כל הסקרים כולם מלמדים שיש רוב גדול מאוד להחלפת הדרג המדיני.
תקציב המדינה, שיובא לממשלה, הוא התקציב החשוך בתולדות ישראל. הוא פוליטי, סקטוריאלי, להחריד. לראשונה סך הכספים הקואליציוניים גדולים יותר מתקציב ההשכלה הגבוהה, המחקר והפיתוח המדעי. אבל הקוסם מקיסריה, או הבלופר מבלפור, הבטיח להתחיל לייצר בארץ מטוסים, מסוקים, צוללות וחימושים מתמרנים ומתקדמים. אולי לשם כך נועדו המשרדים של אורית סטרוק, עמיחי אליהו וגילה גמליאל. תקציב המשטרה, האמורה לגייס אלפי שוטרים ולהגדיל ולצייד כיתות כוננות, אמור להיות מקוצץ. כך גם תקציב הנגב והגליל, מהם נעקרו כ-130 אלף תושבים. כאן נדרשה התערבות של היועצת המשפטית לממשלה ושל ראשי רשויות בצפון ובדרום, שהזדעקו לעצור את הגזרה והתייצבו לצידו של השר יצחק וסרלאוף.
אחת השאלות במסיבת העיתונאים עסקה בשליחותו להאג של פרופ' אהרן ברק והמתקפות הנחותות עליו. נתניהו לימד סניגוריה על אמסלם ולא על ברק. כל השבוע שואלים כולם: למה ומדוע הוא כרע ברך בפני ברק, השתחווה אפיים ארצה וביקשו לייצגנו בהאג? התשובה נורא פשוטה: די שבית-הדין הבין-לאומי לצדק, שהוא אכן צבוע ומתחסד, יחמיר איתנו באמירותיו ובקביעותיו, כדי להתניע אחר כך פעולה בבית הדין הפלילי הבין-לאומי נגד צמרת המדינה. על עצמו פוחד נתניהו. לא עלינו.