המלחמה בדרום נמשכת, וצה"ל מגביר את כוח האש. כמות התחמושת שמוטלת על עזה היא חסרת תקדים בכל מובן שהוא, וזו רק ההתחלה. מראות ההרס ברצועה הם רק פרומו להמשך: הפעילות תתעצם, תתרחב, תכלול אלמנטים נוספים ובסיומה על חמאס לחדול מלהיות כתובת שלטונית ברצועת עזה.
- היום העשירי למלחמת חרבות ברזל | כל העדכונים - דקה אחר דקה
- מחיר ההפתעה קשה, אבל כללי המשחק בעזה השתנו | ראש אמ"ן לשעבר תמיר הימן
בימים האחרונים סוכלו תשתיות שלטוניות וצבאיות של חמאס, כמו גם פעילים מרכזיים שחלקם אחראים באופן ישיר לתכנון ולביצוע מתקפת הזוועות על העוטף. גם כאן, מבחינת צה"ל זו רק ההתחלה. הסיכולים הממוקדים יורחבו וכל איש חמאס יהפוך לבן מוות - בדגש על ההנהגה.
ביקרתי בימים האחרונים בבסיס מודיעין בדרום הארץ – כמות המטרות האיכותיות עצומה והיא מאפשרת את אפקטיביות השלב הנוכחי של המערכה, שלב האש, ואותו יש למצות. חשוב מכך, ישנה האש בעיניים של המפקדים והחיילים, המוטיבציה חסרת התקדים, ההבנה שזו מלחמה על הבית בכל מובן המילה בית. האנרגיה הזו מורגשת לא רק ביחידות המודיעין אלא בצבא כולו – שיעורי ההתנדבות למילואים חצו כבר ממזמן את ה-100%, החברה האזרחית מגויסת באופן מלא למלחמה, אזרחי ישראל המדהימים משתתפים ביוזמות מאורגנות ופרטיות של תמיכה בחיילים ובחיילות, של תמיכה בשורדי התופת בעוטף, של חיבוק משפחות הנעדרים והשבויים. אם מישהו מאויבינו טעה לחשוב שיוכל לאתגר את ישראל המקוטבת והשסועה – נראה שהתוצאה הפוכה לחלוטין. עם ישראל שוב מוכיח לעולם כולו את הנס הגלוי שהוא החברה הישראלית וצבא העם. כל כך חבל שהיינו צריכים אסון חסר תקדים שכזה כדי להיזכר שכולנו אחים ואחיות.
במקביל למערכה המרכזית בדרום, שבה יש לצה"ל מטרות רבות והישגים פוטנציאליים רבים להשגה, הזירה שמטרידה יותר מכול את מערכת הביטחון היא הזירה הצפונית. למרות האזהרות, חסן נסראללה מתקרב לטעות קשה: הוא לא מבין מה קרה לנו בשבוע האחרון ועד כמה הוא שוגה בכוונות ישראל לפעילות חסרת פרופורציה. ישראל של לפני השביעי באוקטובר היא לא אותה ישראל של אחרי השביעי באוקטובר.
התקריות באזור הגבול הפכו יום-יומיות – בחלק מהמקרים מדובר בחוליות של ארגוני טרור פלסטיניים שלא היו יכולות לפעול ללא אישור חיזבאללה. בחלק אחר של המקרים מדובר בפעילות של חיזבאללה שנותר נאמן ל"משוואות התגובה" שלו. קרי, על כל הרג של פעיל חיזבאללה – יבוא ניסיון של הארגון לפגוע בחיילי צה"ל.
נסראללה מציק, מתגרה ומנסה לחבל בהתמקדותה של ישראל במלחמה בעזה. ההצקות הללו נועדו להקל על חמאס. זה עוד עלול להצליח לו – רק שכדאי לו מאוד לחשב את המחירים חסרי התקדים שהוא ומדינת לבנון ישלמו. הסכנה החמורה למיס-קלקולציה של נסראללה גברה בצורה ניכרת בימים האחרונים. מה שנסראללה מחשיב כפעילות מתגרה מתחת לרף המלחמה עלול להתברר לו כמיס-קלקולציה קשה שתוביל את לבנון לאסון. נסראללה יודע מה המשמעות של הפניית המאמץ המבצעי של ישראל ללבנון, והיא הרס הפרויקט האיראני שקרוי חיזבאללה, משבר חמור ללבנון שגם כך מצויה על הסף, ורתימת הגיבוי האמריקני המוחלט לישראל. הפעם, טעות שכזו בהערכת חסר של הנחישות הישראלית תביא על חיזבאללה אסון גדול בהרבה מהאסון שנוצר בעקבות הטעות הקודמת שלו.
ישראל אכן חטפה מכה קשה. אבל התאוששנו. עם עזה רק התחלנו. התמיכה האמריקנית, מדינית וצבאית, חשובה מאין כמותה אך יש להדגיש נקודה חשובה גם לאויבינו, גם לידידותינו ובעיקר לאזרחי ישראל. מדינת ישראל היא הכוח החזק באזור. כן, גם אחרי מכת הפתע של חמאס. ישראל לא ביקשה מעולם ולא תבקש לעולם ממישהו אחר לעשות את העבודה שלה – חיילי וחיילות צה"ל הם שיגנו על מדינת ישראל ולא חיילים אמריקנים. הקרנת העוצמה של המדינה החזקה בעולם שמתייצבת לצד ישראל חשובה, אך בסופו של דבר כוח המגן של ישראל הוא צה"ל. האזהרה מישראל לנסראללה ברורה - אם תמשיך במגמה הנוכחית, אתה בדרך למלחמה שתרסק אותך ואת לבנון. הטעות שעשה ב-2006 תחוויר אל מול מה שצפוי לו אם יטעה בשנת 2023.
>>> אלוף (במיל') תמיר הימן הוא ראש אמ"ן לשעבר, כיום מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)