כדאי שיחדלו אצלנו להתבלבל: המתווך הקטרי מוחמד אל-חולאיפי, שר המדינה בממשלת קטר, הוא דיפלומט מנוסה ומשפטן ממולח עם אנגלית נהדרת, אבל בשום פנים אין השפעתו על חמאס מתקרבת לזו של הגנרלים, ראשי אגף פלסטין, במודיעין הכללי המצרי - וזה בדיוק מה שנוכחנו לראות אמש (שבת). הקטרים עסקו בשתדלנות, בדרכים לא דרכים מול יחיא סינוואר והמצרים באו למעבר רפיח ופיזרו איומים וקללות פנים אל פנים עם כמה מאנשיו של סינוואר.
השפעתה של קטר על חמאס נגזרת מכמות הדולרים שהיא מעבירה לרצועת עזה במתכונת משתנה ובאירוח הלוקסוס של איסמאעיל הניה, חאלד משעל ועוזריהם – כולם אנשים שסינוואר ועמיתיו אינם "סופרים", אינם מקבלים מהם הוראות ועל פי רוב גם ממאנים לשוחח איתם. לעומת זאת, המצרים, שארצם שקועה בייסורי התרוששות, שולטים באופן מלא על העברת האספקה לעזה, על מנהרות ההברחה שחלקן עוד שרדו כנראה, על היכולת של בני עזה לצאת ללימודים או לנסוע לחו"ל. זה מנוף לחץ יעיל פי כמה מן הדולרים של הקטרים. ויותר מזה: אם סינוואר מאמין שיצליח לצאת מהמלחמה הזו כשחמאס עומד על רגליו, גם אם חבול ושותת דם, אזי ברור לו שבלי מצרים לא יגיע סיוע רציני לשיקום החורבות ממדינות המפרץ. זו משוואה פשוטה בתכלית.
בעוד שקטר מייחלת באופן פומבי – בעיקר בדברים שאומרת האמירה האם, השֵיח'ה מוזא, אימו של השליט הנוכחי תמים – שחמאס יצליח לשמור על השלטון ברצועה, הרי שהנשיא המצרי א-סיסי והאיש החזק שלצידו ראש המודיעין עבאס כאמל כבר מדברים בגלוי על היום שלמחרת המלחמה, כשחמאס איננו השליט ברצועת עזה. באחד מנאומיו האחרונים אמר א-סיסי שהוא מוכן לעזור להציב ברצועה כוח בין-לאומי, כוח ערבי, כוח או"ם או כל הרכב אחר של חיל שיטור, כפי שתרצה ישראל. לאמור: בעוד הקטרים תופרים עסקאות חטופים כדי לתת לחמאס פתח לנסות לייצב הפסקת אש מתמשכת, המצרים במפורש – גם אם לא בפה מלא – רוצים בדיוק את ההפך. כל בר-דעת בישראל מבין את היתרון הגדול שיש בניהול ההידברות העקיפה עם שוכני המנהרות בחאן-יונס באמצעות קהיר ולא דרך דוחא.
ולסיום: לקטרים אין תמונה מספיק טובה של המצב בשטח, בעוד המצרים מכירים את פרטי המערכה באופן יסודי. לכן הם מקשיבים למוחמד דחלאן, שמסביר להם מדוע מוטב לחמאס להניח את נשקו כבר עכשיו ולחפש את עתידו כמפלגה פוליטית (וגם כמחתרת), בעוד שהקטרים נתנו בשבוע שעבר גיבוי שקט להניה ומשעל שדחו את ההמלצה הזו בלי להניד עפעף. המצרים חושבים על הבוקר שלמחרת שחמאס מרוסק, ואילו הקטרים חולמים עדיין שבאותו בוקר סינוואר ינער את האבק, יצא מעיי ההריסות ויכריז - "אני פה!".