מיד אחרי שמחת תורה, ועם היוודע ממדי ההרג וההרס, החלו אנשים מכול המדינה להפעיל מיזמים שונים לטובת החיילים, לטובת מפוני העוטף, לטובת ההסברה בעולם, ועוד. גם בוואטסאפ העירוני של תושבי בני ברק החלו לקדם איסוף תרומות, מצרכים וארוחות. "זה המעט שאנחנו יכולים לעשות", נכתב שם.

אבל זה לא נכון. יש עוד הרבה שניתן, וגם שחייבים, לעשות. לפנינו מערכה ארוכה. יש אומרים חודשים ויש שאומרים אפילו שנים. מחיר דמים נורא כבר שילמנו, טבח כמו פרעות קישינב. התעללויות ורצח נשים ילדים וזקנים כמו בשואה, רק שעכשיו יש מדינה וצבא שיילחמו עבורינו. יש לנו כלכלה, ביטחון, מזון, רפואה וטכנולוגיה שהם המעטפת התומכת בקיומו של העם היהודי. וגם להם צריך לדאוג.

כבר שילמנו מחיר כלכלי כבד, אלא שהמחיר הכלכלי הולך להתעצם. כל יום שבו מגויסים מאות אלפי חיילים המרותקים למשימת המלחמה, זהו יום שבו המשק מייצר הרבה פחות. זהו יום שמאתגר את ביטחון המזון שלנו ומערער את המערכות כולן. אז אולי מאוחר מדי להכשיר עכשיו חיילים למערכה הקרובה, אבל לא מאוחר מדי להכשיר עובדים.

באופן עקרוני, חיילי המילואים המגויסים אינם שייכים לענף זה או אחר, ולכן במובן מסוים הפגיעה בכל ענפי המשק מתחלקת פרופורציונלית. אולם, מסתבר שהמצב חמור משנדמה כי קיימים ענפים שלמים שכמעט לא מתפקדים. וכך, צרכים חיוניים של תפקוד המשק כולו נפגעים. כלומר, זו לא רק הפחתה כמותית של התוצר, זה שיבוש מוחלט של פעילות כלכלית תשתיתית חיונית. הענפים האלו הם ענף המזון, בייחוד המזון החקלאי, שהוא גם חלק מביטחון המזון של המדינה, ענף הבניה בו הועסקו פועלים רבים בעלי היתרים מיהודה, שומרון ועזה שכעת אינם מורשים להמשיך בעבודתם, וענף הלוגיסטיקה שמתוח עד הקצה עקב גיוס כל כוחות הלוגיסטיקה למערכה בדרום, ולהיערכות לתרחיש התלקחות בחזית הצפונית.

כבר היום קיים מחסור בדירות. הציבור שאמור להיות הכי מוטרד מהנושא הוא הציבור החרדי שבו שיעורי הילודה גבוהים, הנישואין נערכים בגיל צעיר יחסית וההשתייכות לקהילה משמעותית מאוד, ולכן לא כל מקום במדינה רלוונטי לקניית דירה. עצירת הבניה היא לא רק מכה של עליית מחירים, היא גם מקשה על האופרטיבי - איפה משפחות צעירות יגורו?

מחירי המזון מאמירים. השקל נחלש מול הדולר עקב ציפיות להאטה בכלכלה, מה שמעלה אוטומטית את מחירי היבוא. אז אם לא רוצים אינפלציה דוהרת, חייבים להמשיך ולייצר מזון באופן מקומי ככל הניתן. התאילנדים ברחו כי חבריהם נרצחו או נלקחו בשבי. כרגע ענפי חקלאות שלמים מושבתים או עובדים בחצי כוח. זו צפירת אזהרה!
ולוגיסטיקה? לכאורה לא מייצרת ערך. רק מזיזים מפה לשם. אבל - בלי מערך לוגיסטי מתפקד יורגש מחסור במוצרים שונים ובחומרי גלם. המחסור, או אפילו תחושת מחסור או רק חשש ממחסור, אין כמותם כדי להצית את ההסתערות על המלאים הקיימים, ולתדלק את האינפלציה. כול זה עוד לפני שדיברנו על הגדלת הגירעון הממשלתי עקב הוצאות המלחמה המרובות, והגירעון שתפח כבר לפני המלחמה.

ומה רע באינפלציה? נדמה לי שזו שאלה שכולם יודעים את התשובה עליה. כאן רק אציין שאינפלציה פוגעת יותר בשכבות החלשות בחברה.

אז מה עושים? בעבר כתבתי שהציבור החרדי הוא עתודה של הון אנושי שעתיד להקפיץ את המדינה קדימה. מודה שטעיתי, לפחות בטווח הקצר. חשבתי על השתלבות בהייטק (לא רק), פיתוח אלגוריתמים של בינה מלאכותית, ועוד. וגם זה יקרה בעתיד. בשעת משבר קשה זו, הממשלה חייבת עוד השבוע להוריד את גיל הפטור לחרדים ל-20 או 21, למשך תקופה של שנתיים, ובשיתוף פעולה עם התאחדות התעשיינים, ארגוני החקלאים, ואיגוד הקבלנים ועוד, להכשיר כמה שיותר בחורי ישיבה שיתגייסו להצלת המשק. בין אם בשירות לאומי ובין אם ברכישת מקצוע לעתיד והתחלת עבודה.

המדינה תרוויח ידיים עובדות, ההיצעים יעלו והאינפלציה תתמתן, והכי חשוב - שילוב אחינו החרדים בעשייה הלאומית, תקרב את הלבבות ותוריד מחיצות. ככל שההתגייסות תהיה גדולה ומשמעותית, ייתכן שהניו-דיל שיתרקם פה יציל את המשק מאינפלציה גבוהה ויתחיל לבנות תשתית למדינת ישראל 2.0. כל מי שחרד למשק, לעם ישראל ולדבר ה׳ יעשה השתדלות וייתן כתף עכשיו!

>>> מייקל אייזנברג הוא איש עסקים, שותף־מנהל בקרן ההון-סיכון ״אלף״, משקיע הון-סיכון בתעשיית ההיי-טק הישראלית והאמריקנית