בעקבות המתקפה האכזרית של חמאס בישראל ב-7 באוקטובר, נושאי משרות בכירים אמריקנים הכריזו על תמיכתה של ארצות הברית בישראל. בנאום נרגש, הנשיא ג'ו ביידן הביע סלידה מזוועות שביצע החמאס ואת הערכתו שישראל נלחמת בברברים מודרניים - אויבי האנושות. ממשל ביידן הבטיח לעמוד לצד ישראל בסכסוך זה, ולספק לישראל את כול הדרוש לה.
יתר על כן, נושאת מטוסים אמריקנית בדרך לאזור. היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית, ג'ייק סאליבן, הסביר כי ספינות המלחמה נשלחת לא כדי לטפל בחמאס, אלא "לשלוח מסר ברור של הרתעה למדינות אחרות או לגורמים לא-מדינתיים שעשויים לשאוף להרחיב את המלחמה הזו".
הישראלים מתענגים על התמיכה האמריקנית החד-משמעית במלחמתה בחמאס. הידידות ארוכת-השנים של ביידן עם מדינת היהודים מחממת את הלבבות הישראליים. אכן, כל הסקרים מראים שרוב האמריקנים (מעל שני שלישים) תומכים בישראל.
פחות נעימה לאוזניים ישראליות הוא חוסר הרצון של ממשל ביידן להאשים את איראן באירועים הטרגיים לאורך גבול עזה. מזכיר המדינה, אנתוני בלינקן, סירב להכיר בתפקיד איראני בתקיפה למרות שמוצגות בתקשורת האמריקאית עדויות נוספות לקשרים ברורים לטהראן.
הקיום של חמאס תלוי בתמיכתה של איראן, ששלחה כספים בקביעות. טהראן אימנה את מחבלי חמאס והבריחה אמצעי לחימה לרצועת עזה. היא העבירה את ידע הטכנולוגי הדרוש לבניית תעשיית טילים מקומית. ואלו הם הטילים שמשוגרים אל מרכזי האוכלוסייה בישראל.
איראן ושלוחיה, חמאס וחיזבאללה נפגשו בספטמבר בלבנון. הנושא שעל סדר היום היה תיאום הפעילות נגד ישראל. הולכת ומתבררת השותפות האיראנית לתוכנית התקיפה של חמאס.
חיזבאללה, שפתח בירי לעבר ישראל במהלך הימים האחרונים, פועל באישור ובהנחיה איראנית. עד כה, פעילות חיזבאללה הייתה מאופקת. לא ברור אם המאמצים האמריקנים לבודד את זירת עזה ולמנוע הסלמה יצליחו.
ההתעלמות של וושינגטון ממעשיה של איראן באזור - אפילו כאשר אוניות הצי שלה מוטרדות על ידי ספינות של המשמרות האיסלאמיים האיראניים – מהווים התנהגות דמוית יען.
מאמצים אמריקנים להניא את איראן וחיזבאללה מהצטרפות למלחמה אכן מסייעים לישראל. אבל, הם גם משרתים את המטרה של הצלת הסכם הגרעין עם איראן שוושינגטון עדיין מעוניינת בו.
האם הרצון להציג את איראן כמדינה שאפשר לסמוך עליה שתעמוד בהבנות הגרעיניות האמריקניות-איראניות הוא המניע הנסתר מאחורי ההתנהגות האמריקנית? זה ייתכן. אלא שאיראן שמתכננת מעשי טבח ביהודים - בהתאם לאסטרטגיה שלה הממוקדת בפגיעה באוכלוסייה אזרחית כדי להשיג את התפרקות המדינה היהודית - אינה יכולה להיות שותפה להסכם של ארצות הברית.
כיצד יכול ביידן להמשיך להתייחס לאיראן כרגיל אם הישות הזו הופכת שותפה למעשי רצח עם ברבריים? אם החמאס הוכרז כאויב האנושות, המפעיל שלה לא ראוי לאותו כינוי?
אמריקה רוצה הסכם גרעין כי אחרת, היא תצטרך לעשות משהו בנוגע להתקדמות הגרעינית באיראן. הרי טהראן מהווה איום קיומי על ישראל בעלת בריתה של ארצות הברית. היא זרז לתפוצת נשק גרעין באזור ומאיימת על מדינות באזור ועל מדינות בטווח הטילים שלה (מעל 2,000 קילומטרים). בחוסר אחריות, וושינגטון מעדיפה להטות עין. היא גם מתעלמת מהמעורבות האיראנית בסחר בסמים ובתרופות מזויפות ובסיוע למאמץ המלחמתי הרוסי באוקראינה.
יתרה מכך, ישראל עלולה להיחשף בקרוב ללחץ האמריקני להפסיק את הלחימה בעזה. תמונות ההרס והנפגעים בעזה – שאין להימנע מהן, במיוחד בגלל שהחמאס משתמש באזרחים כמגן אנושי תוך הפרה בוטה של החוק הבין-לאומי – עשויות, כמו בעבר, לעורר קריאות להפסקת אש לפני שישראל תשיג את מטרתה לפרק כליל את היכולת הצבאית של חמאס.
ביידן, כמו בלינקן, קרא לראש הממשלה בנימין נתניהו בפומבי לצמצם את הנפגעים האזרחיים במלחמה נגד המחבלים העזתיים מסיבות הומניטריות. זו מטרה נעלה, אבל היא גם ממזערת את הסיכוי להכעיס את הרחוב הערבי, דבר שיפגע באינטרסים האמריקניים ובאלפי החיילים האמריקנים במזרח התיכון. יום אחד, ארצות הברית עשויה להחליט שחמאס נענש מספיק - בניגוד מוחלט להערכה הישראלית - ולהפעיל את "השעון הפוליטי" שהחל בתחילת המבצע הקרקעי רחב ההיקף הזה. תרחיש זה אינו חדש.
וושינגטון כנראה באמת תרצה למנוע הסלמה של חיזבאללה, שליחה של איראן, שעלולה להתרחש בעקבות תעמולת החמאס ודיווחי התקשורת הבין-לאומית העוינת. הסלמה כזו תערער את המאמץ להרחיק את איראן מהסכסוך הנוכחי.
המתכון היחיד למזרח תיכון שליו יותר הוא שארצות הברית תתקוף את התשתית הגרעינית של איראן - או תיתן לישראל את כל מה שהיא צריכה לעשות זאת. רק הרס הפוטנציאל הגרעיני של טהראן ישים קץ, לעת עתה, לחלומות ההגמוניה שלה, יפיג את חששותיהם של ידידיה הערבים של אמריקה, יחסוך את הצורך בהעברת טכנולוגיה גרעינית לסעודיה, יעכב תפוצה גרעינית ויבלום את ההשפעה הסינית באזור.
האייתוללות של איראן ונציגיהם הם אויבי האנושות. הם המקור להרבה מבעיות המזרח התיכון. ללא הבנה כזו, ארצות הברית תיחשב במזרח התיכון ובמקומות אחרים כנמר של נייר.
>>> פרופ' אפרים ענבר הוא נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS)