רזי מוסווי, הבכיר האיראני שחוסל אתמול (שני) בתקיפה המיוחסת לישראל בסוריה, לא היה "עוד אחד" שעוסק בהעברות של אמל"ח. מוסווי היה ראש לשכת הסיוע של גיס קודס בדמשק. במסגרת תפקידו הוא היה אמון על ניוד והובלה של אמל"ח מתקדם מאיראן לדמשק - לטובת המיליציות בסוריה או לטובת חיזבאללה. מדובר באיש מפתח בדרגת תת-אלוף, שנחשב למפקד בכיר ביותר ול"מנוע ההתעצמות" של הארגונים הללו.

חיסולו של מוסווי הוא בבחינת פגיעה אמיתית באיראנים, שעד עכשיו נותרו "מחוץ למים" וניהלו את מלחמת השלוחים הרב-זירתית מול ישראל מבלי לשלם מחיר. הפגיעה שראינו באונייה הישראלית הייתה לאחר פיצוץ כלשהו בטהראן. כלומר, מישהו פגע באיראן והיא הגיבה כלפי כלי השיט הזה.

סביר להניח שתהיה תגובה על אותו חיסול, שבאיראן מייחסים לישראל. השאלה שנשאלת כעת היא איך תיראה אותה תגובה.

בתקופה האחרונה אנחנו נמצאים בהסלמה הדרגתית מול חיזבאללה, שעדיין רוצה להישאר מתחת לרף המלחמה. כלומר, כבר לא נשארו לו הרבה דרגות חופש להעצים את התגובה. עם זאת, אם איראן תבקש מחיזבאללה להגיב, זה יכול בקלות לעבור את הסף ולהביא אותנו למצב של מלחמה בצפון. שאר התגובות האפשריות לא חורגות ממה שהכרנו עד עכשיו.

עם זאת, הדילמה האיראנית היא גדולה בפני בעצמה: אם ידרוש מחיזבאללה להגיב באופן שיחצה את הרף מבחינת ישראל, כמו ירי למרכז הארץ או שימוש בטילים מדויקים, זה יכול לספק לישראל תירוץ טוב להסיר את האיום מעל יישובי הצפון וגיבוי אמריקני. מבחינת חיזבאללה זה לא כדאי בשלב הנוכחי.

לצד זאת, תגובה על ידי השלוחים האחרים של איראן תיבלע ברעש הכללי. החות'ים, העיראקים והסורים כבר פועלים, חלקם באופן אגרסיבי למדי. עוד טיל על אונייה או עוד כטב"ם לעבר ישראל לא יהוו תגובה הולמת בתפיסתם.

בנוסף, תגובה ישירה מאיראן מסכנת את טהראן בתגובת נגד ישראלית-אמריקנית. זה מסכן את ההישג הגדול של איראן עד כה - העובדה שלמרות שהיא "מושכת בחות'ים", היא לא משלמת על זה מחיר. יש גם אפשרות של ניסיון התנקשות בבכיר ישראלי בחו"ל, כמו תמיד. זה מתאים גם מבחינה סימטרית ומידתית מבחינת איראן. הבעיה באופציה הזאת היא שעד כה זה לא מצליח להם, הודות לסיכולי המוסד. עם זאת, זה לא משקף דבר לגבי הניסיונות העתידיים.

"כלכלת החימושים" והלחימה ברצועת עזה

בדרום רצועת עזה אנחנו פועלים באופן שונה לחלוטין מכפי שצה"ל פעל בצפונה. בחלק הצפוני של הרצועה הייתה התקדמות הדרגתית ואיטית, ובכל שלב הורסים וגורסים את השלב שלפניו. זה נעשה מתוך צורך מבצעי, לכן היה אפשר להשתמש בארטילריה המקדימה לעניין הזה. בדרום הרצועה ביצענו "התנפלות מהירה" לקווי סיום תמרון על מנת לשלוט על מעוזי הפיקוד והשליטה. כאשר כוחות צה"ל נמצאים בצורה מבוזרת בכל המרחב של 2.5 גדודי חטיבת ח'אן יונס, הפעלת ארטילריה בתא השטח הזה אינה מומלצת. זה מסוכן לכוחותינו. לכן אין משמעות למדד הזה של היקף הירי הארטילרי, מדובר בשיקול מבצעי נטו.

80 יום חלפו מאז פרוץ המלחמה, ועדיין אנחנו צריכים הרבה מאוד סבלנות. לכאורה אנחנו מצפים שיגידו לנו לאן התקדם צה"ל, כפי שהיה בצפון הרצועה מול גדודי חמאס ספציפיים. בדרום הרצועה הסיפור שונה - הגענו לסיום וצה"ל כבר עובד בצורה שונה ומבוזרת.

חשוב לכייל ציפיות: חמאס הוא צבא טרור. המרכיב הצבאי שלו, הארגוני, יפורק לחלוטין, אבל המרכיב הטרוריסטי שלו, שיכול להתבטא בחוליות טרור, עודנו קיים. אין לו מרכז כובד, אין לו יכולת של חיסול באבחה אחת. זה מאוד חשוב כי כשאנחנו מתקדמים לשלב הבא, נעבור משלב ריסוק המערכת הצבאית של חמאס כצבא טרור לשחיקה שיטתית של חמאס כארגון טרור. זה יימשך הרבה זמן, צריך לאיין את התוחלת הצבאית כך שלא יוכל לפגוע באזרחים, ואז בצורה הדרגתית לפגוע בתשתיות שלו ובאנשיו. גם אחר כך סביר שיהיו מקרים של ניסיונות פגיעה בחיילי צה"ל. כל התהליך יימשך זמן, אבל מאוד חשוב לסיים סופית את המרכיב הצבאי של ארגון הטרור ולפרק אותו.

>>> אלוף (במיל') תמיר הימן הוא ראש אמ"ן לשעבר, כיום מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS