צה"ל נכנס למהלך הקרקעי במלחמה הזאת אחרי שכול התוכניות שלו, אלו שנשמרו ליום פקודה כל השנים, לא היו רלוונטיות. היעד שהציגה הממשלה דרש מהצבא לגבש תוכנית מבצעית שונה לחלוטין. לכן בצה"ל נכנסו בתחילה לתקופה של תכנון שבה בנו מהלך התקפי חדש על הרצועה, שיעמוד בסופו של דבר בהישג הנדרש שהציג הדרג המדיני.

כדי לגבש את התוכנית הגדירו קודם כול מטרה - פגיעה בכל המערכים של חמאס. בראש ובראשונה התכנון הזה מבוסס מודיעין. בצה"ל אספו מידע כדי לגבש תמונה שתאפשר למפקדים לדעת היכן מחבלי חמאס נמצאים, איך הם בנו את מערך ההגנה שלהם מעל לאדמה ומתחתיה, היכן הם ממקמים את התצפיות וחוליות הנ"ט, את המלכודים והמטענים בצירים, בבתים ובמנהרות. לפי המידע הזה בונים תוכנית פעולה שהיעד שלה הוא להבקיע את מערכי ההגנה ולהגיע, בסופו של דבר, אל מרכזי השלטון והניהול הצבאי של חמאס, שמרביתם נמצאים בעיר עזה. לכן הצבא ממקד כרגע את העבודה שלו בצפון הרצועה ובמרכזה.

הפעילות הקרקעית ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
הכתישה האווירית פגעה במערכי ההגנה של חמאס והקלה על הכוחות | צילום: דובר צה"ל

הכוחות בשטח עובדים בשיטה מאוד מוגדרת: קודם כול הייתה התקפה כבדה מאוד של חיל האוויר כדי לפגוע במערכי ההגנה ולהשמידם – וכך גם בכל הקשור למוצבים, לחמ"לים ולמפקדי השדה הבכירים. כל זאת פוגע ביכולת הפיקוד והשליטה של חמאס בשטח, ובעצם מעניק לכוחות צה"ל יתרון של ממש: המערך שבחמאס הכינו מראש נהרס, ומעתה בארגון יצטרכו לאלתר מול כוחות צה"ל על הקרקע. מובן שהאלתור שלו טוב פחות מההכנה המקורית. כך צה"ל יכול להשיג על מחבלי חמאס יתרון נוסף באמצעות חיסול יסוד ההפתעה. רמת המודיעין המדויק שמקבלים הכוחות, ומגיע מאמ"ן ומהשב"כ, מחוללת את ההבדל.

צה"ל מבצע את התמרון הצבאי עם כוחות שריון, חי"ר והנדסה. אותם כוחות מפעילים בשטח את חיל האוויר גם לטובתם. לכוחות עצמם יש מל"טים תוקפים, מסוקי קרב ומטוסי קרב שמלווים אותם כל הזמן בצורת מסך אש שמתגלגל לפניהם. המטרה: להוריד ראשים של מחבלים לפני שהכוחות נכנסים לתא שטח. גם כשהכוחות כבר בתוך תא השטח, עם טנקים וחי"ר על הקרקע, האמצעים מהאוויר הם כלי טקטי חשוב ומאפשרים לזהות התקפות של חוליות נ"ט על חיילים, או פעילי נוח'בה של חמאס שמנסים להתקיף את האגף. בצה"ל מגיבים קודם כל מהאוויר אם זה מתאפשר, וזה קורה כל הזמן, ואם לא אז נותנים לכוחות את ההתרעה. ברגע שהם יודעים מאיפה המחבלים מגיעים, הכוחות יודעים להתכונן ולפגוע בהם.

צה"ל בפעילות קרקעית ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
ה-D9 פותח את השטח לכולם | צילום: דובר צה"ל

גם מתוך עשרות רבות של התקפות כאלו וחוליות מחבלים שנפגעו והושמדו, יש לחמאס מעת לעת גם הצלחות. ראינו את זה באירועי היממה האחרונה, עם הפגיעה של הטנק ממטען וירי הנ"ט נגד כוחות גבעתי. זה בדיוק מראה עד כמה האירוע של הלחימה בתוך הרצועה מורכב. כוחות צה"ל כבר זיהו בשטח מאות פירים שיוצאים ממנהרות. הכוחות מטפלים בפירים הללו, מפוצצים או אוטמים אותם, כדי שמחבלים לא יבואו לכוחות מאחור או מהאגף. בצה"ל מקפידים גם לסרוק מוצבי חמאס כדי לאסוף מודיעין ולהרוג את כל המחבלים, ואחר כך לפוצץ את המתחם כולו - מהקרקע או מהאוויר.

הרבה מכוחות צה"ל שפועלים בקו החוף זוכים גם לסיוע באש מהים. יש ספינות של חיל הים שמבצעות ירי לעבר מטרות כדי לנקות ולפתוח את השטח לכוחות שמתקדמים. על הקרקע, בצה"ל מפעילים בחזית קודם כל את ה-D9 כדי לפרוץ דרכים ולקלף את האספלט שתחתיו עלולים להיות מטענים.

חללי צה"ל שנפלו בקרב בצפון רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
למרות הזהירות, גם לחמאס יש הצלחות. חלק מהחיילים שנפלו ביממה האחרונה | צילום: דובר צה"ל

בצה"ל נוקטים משנה זהירות כדי שהכוחות לא ייפגעו וכדי לאפשר להם התקדמות כמה שיותר בטוחה. לכן, מצד אחד, עובדים חזק מאוד ועם המון כוח אש, ומצד שני פועלים לאט וזהיר לטובת שמירה על הכוחות. אפשר לקרוא לזה - "התקדמות בקצב ה-D9": מה שקובע את קצב ההתקדמות של הכוחות בשטח הוא ה-D9 שמפנה לטובתם את השטח. ועדיין, זו מלחמה, עלולות להיות תקלות, עלולים להיות מטענים שנשארים בשטח, וגם כוחות שלנו שנפגעים.