ש: לקראת מימוש פעימה נוספת בעסקת החטופים ועל רקע הטלטלה שעברה ישראל עם העיכוב בשחרור, מה אנחנו יכולים ללמוד על חוזקו של סינוואר, עד כמה הוא הוכה והאם בכלל אנחנו נמצאים במגרש המשחקים שנוח לו?
אני מציע שישראל תחזור להתעסק בפרופורציות האסטרטגיות, ולא במשחקים שמכין לנו יחיא סינוואר בניסיון לנצל את ימי הפסקת האש. אנחנו צריכים לבחון את כל ימי ההפוגה: בשישה ימים הללו נקבל חזרה 50 נשים וילדים, או 70 נשים וילדים. זה מה שמדינת ישראל קיוותה להשיג בהסכם הזה.
יש לנו שני יעדים במלחמה: למוטט את חמאס ולהביא את החטופים הביתה. בשני היעדים אנחנו לא נמצאים עדיין ב-50 אחוזים מהדרך, וזה כשאני מעריך לטובה את ההישגים שלנו. אנחנו עוד לא במקום שהיינו רוצים להיות בו, ולכן צפויה כאן מערכה ארוכה.
בינתיים, ולמעט היום הראשון בו התחלנו מכ-1,250 הרוגים ישראלים, סינוואר הוא זה שמוכה קשות. צריך לזכור שהוא רוצה את הפסקת האש, והמטרה שלו היא להאריך אותה כמה שיותר כדי שזו תהפוך מהפסקת אש הומניטרית לסיום המלחמה באופן רשמי. את זה אנחנו לא צריכים לתת לו. אנחנו לא צריכים להתמקח על אסירה כזאת או אחרת, אם החטופים בסופו של דבר מגיעים, לא צריך לאפשר לסינוואר לשחק בנו. הוא ירצה להאריך את הפסקת האש ולשחק משחקים, ואנחנו נצטרך לעשות את החשבון - איזה משני היעדים חשוב לנו יותר כמדינת ישראל.
ש: המעורבות האמריקנית היא גדולה - עד כמה באמת יש להם מנופי לחץ על קטאר שלוחצים בעצמם על חמאס?
ישנם שלושה מנופי לחץ על חמאס: הראשון זה המצרים. הם אלה שנמצאים בשטח, המודיעין המצרי יודע לנסוע לעזה ולתת למנהיגי הארגון "שתי סטירות" כדי להזיז עניינים. יש גם את קטאר, שההנהגה המדינית של חמאס יושבת אצלם. לכן, יש להם מנוף וזה מבלי לדבר על הכסף שהם הזרימו לסינוואר ושהם מקווים שיזרימו עוד. המנוף השלישי הוא נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן. הוא באמת תופעה מבחינה ישראלית, לא היה נשיא כזה. ביידן מבין שאם לא יגיעו החטופים עד 12 בלילה, ישראל יכולה לצאת מחדש לאותה מלחמה. התוצאה של זה תהיה שהמשבר ההומניטרי, דאגה אחרת של הנשיא, יתגבר יותר ויותר.
האמריקנים רוצים לראות את ישראל ממוטטת את חמאס. חמאס מפריע להם באסטרטגיה שלהם במזרח התיכון: בנורמליזציה, בציר נגד איראן, בתהליך המדיני. ברור להם שאם לא נשלול מחמאס את היכולות הצבאיות, אין שום סיכוי לתהליך מדיני. גם בציר מדינות ערב המתונות כמו מצרים והאמירויות היו רוצים לראות את חמאס מתרסק. עם זאת, האמריקנים היו רוצים שנפעל בסוג של פטנט - למוטט את חמאס מבלי לפגוע בעזתים ומשבר הומניטרי. הפטנט הזה לא קיים. האמריקנים לוחצים עלינו, ובמידה מסוימת הם מקשים על המשימה של ישראל באמצעות אותן משאיות. אנחנו צריכים לשחק פה על הזמן ואנחנו קונים אותו במידה מסוימת באמצעות הסיוע ההומניטרי. זה נותן לנו את התמיכה של הנשיא ביידן בהחזרת השבויים אבל גם בלמוטט את החמאס.
לא רק למדינות המעורבות בעסקה יש מנופי לחץ על חמאס, גם לישראל יש מנופים חזקים מול סינוואר. זה לא רק חידוש התמרון, יש גם את חיל האוויר שעומד מוכן. אפשר גם לסגור את הרצועה ולא לאפשר לאף משאית להיכנס. הלחץ מתרחש גם ביו"ש, צה"ל והשב"כ יצאו למערכה נגד חמאס ודוגמה ללחץ אפשר לראות באירוע בטול-כרם. אם סינוואר יפר את ההסכם אפשר גם לעצור את המחבלים שכבר שחררנו.
במקום להתעסק בפרטים, אפשר כבר להכין את התוכנית למקרה שסינוואר יתבלבל פעם נוספת. למחר בלילה אם זה יקרה, ותוכנית נוספת לסוף ההפסקה ההומניטרית. ישראל חייבת להגיע בסופו של דבר לחאן-יונס, לרפיח, למחנות המרכז, ולהסביר לסינוואר באמצעות פצצה מה באמת עומד לקרות לו.
>>> אלוף (במיל') עמוס ידלין הוא ראש אמ"ן לשעבר, נשיא ומייסד MIND ISRAEL