דנה ויס

עסקת החטופים מגלמת בתוכה חובה, זמן וצורך.

חובה - החובה מוסרית של הממשלה, של המדינה, של הצבא והאזרחים האחרים בציבור הישראלי להחזיר את החטופים הללו הביתה.

זמן - אין זמן. כל יום שעובר מסכן את הילדים, הנשים, המבוגרים במצב ההומניטרי ואת כל החטופים. ישראל מבינה את זה, מקבלי ההחלטות מתבססים על החומר המודיעיני. אין סיבה לחשוב שמחבלי חמאס יהיו נחמדים יותר לישראלים ממה שהיו בשבעה באוקטובר.

צורך - גם מבחינה מבצעית, צריך ללכת על העסקה. ניהול המערכה מורכב יותר לישראל בגלל הנוכחות של החטופים והחשש מפגיעה בהם. חמאס ממשיך להשתמש בהם כדי לשחק על העצבים של כולנו. יש פה גם צורך לבצע את העסקה מבחינה בין-לאומית: אם ביקשנו עזרה מהנשיא ג'ו ביידן והקהילה הבין-לאומית, ואז מגיעה עסקה סבירה, אי אפשר שלא לקבל אותה. צורך בעסקה זה גם להזכיר לעצמנו את סולם הערכים של מדינת ישראל, של הצבא, של העם כאן. אנחנו לא כמו השכנים שלנו, אנחנו מקדשים חיי אדם ופועלים כדי להציל אותם. אזרחים לפני כולם, נשים וילדים לפני כולם. ברגע שנשכנע את עצמנו שאנחנו מוכנים להקריב אותם למען מטרה נעלה יותר, לא נהיה שונים מהשכנים הברבריים שהביאו אותנו למציאות הכל כך קשה הזאת.

רק אחרי שנעשה את כל המאמצים כדי להביא את כל הישראלים שנמצאים בעזה הביתה, נוכל להגיד לעצמנו - "ביחד ננצח".

ירון אברהם

אנחנו לא כמוהם. אנחנו לא כמו הנאצים שנכנסו אל הבתים שלנו, רצחו את ילדינו, חטפו את תינוקותינו והתעמרו בהורינו ובסבינו. אצלנו מאחורי המספרים יש אנשים. יש שמות, סיפורים, מעגלי משפחה, חברים. מאחורי המספרים יש עתיד. מה היינו אומרים לעצמנו אם אביגיל עידן, שראתה לנגד עיניה את הוריה נרצחים, הייתה נשארת שם? מה היינו מספרים לעצמנו אם בשל ההחלטה המוצדקת להמשיך להילחם ולחסל את חמאס, היינו משלמים במחיר חיי חטופינו? כמו הרבה דברים, זה לא או חטופים או ניצחון, זה גם וגם. נביא את מי שאפשר הביתה, נדאג להם לכל מה שהם יצטרכו כדי להשתקם, ונמשיך עד הסוף כדי להדביר את החמאס.

יאיר שרקי

עסקת החטופים זו דילמה מהגיהנום שאיני מקנא בנושאים בה, אבל ראוי לנהל את הוויכוח הזה ביושר ובפיכחון ובלי דה-לגיטימציה של מתנגדי העסקה. זה לא ויכוח בין ערלי לב לבין מי שרוצים את החטופים בבית, אלא הכרעה בין ברירות רעות. זו עסקה רעה, ייתכן שהחלופה רעה יותר.

סינוואר רוצה את העסקה וצריך להבין למה. זה לא בשביל ארבעה ימי הפוגה, אלא מתוך הנחה שיצליח למסמס את סערת הקרב לשבועות, ולקרוע בציניות את החברה הישראלית באמצעות מניפולציות אכזריות. אפשר לקוות שהוא טועה, אבל כדאי לזכור שבסבבים הקודמים הוא ניהל את המשא ומתן וגם את "היום שאחרי" טוב יותר מאיתנו.

זו גם לא רק שאלה של "מה יותר חשוב" - מיטוט חמאס או השבת החטופים. שחרור מיידי של חלק מהחטופים משמעותו עלולה להיות הרחקת שחרורם של האחרים, כשחמאס לחוץ פחות. עצירה לכמה ימים עלולה להפוך למשהו אכזרי וציני שיכפה עלינו שבועות של דשדוש. ועוד לא הזכרנו את המחיר המבצעי וסיכון חיי הלוחמים.

ברור שחלק מההתנגדות הראשונית בחלק מהימין נעוצה בלקחי עסקת שליט, אבל הסיטואציה לא דומה. לא מבחינת מפתח האסירים, לא במספר החטופים, וגם לא בזהותם. האם החוזה שבין המדינה לחייל זהה לחוזה שבין המדינה לתינוק? ולקהילה? העסקה מרה, אבל החלופה עלולה להיות מרה יותר.

זה גם מה שאיפשר לסמוטריץ' לשנות דעה. הוא שגה כשמיהר להודיע לעיתונות שהוא נגד העסקה לפני ששמע את הפרטים, אבל אז עשה צעד לא קל מבחינה פוליטית, כשקיבל תשובות לשאלות, ושינה גישה. בדיוק בשביל זה יש דיון בממשלה. שאלות, בדיקות, לאתגר את המערכת ולקבל החלטה עניינית.

אהוד יערי

יחיא סינוואר מקווה שבמצב המתפתח הוא יוכל להאריך עוד ועוד את הפסקת האש. צריך לזכור את מצבו כרגע: יש לו שאריות משלושה גדודים בג'באליה, בגזרת החטיבה הצפונית ברצועת עזה. יש לו את הגדודים שנמצאים בשכונות סג'עייה וזיתון במזרח עזה, שהם בסוג של כיתור ע"י צה"ל. הוא חש את הפחד הגדול מפני הכניסה לחאן יונס ולמחנות המרכז. לכן, הוא ינסה בכל פעם להציע עוד עסקה לשחרור חטופים, לבצע עיכובים, השהיות והפרות במהלך ארבעת ימי המימוש של העסקה הזאת. בתוך הזמן הזה ברור לי לגמרי גם שהוא ינסה לחדש את מלאי הרקטות כדי שיוכל לחזור עם יכולות ירי מאסיבי לעבר ישראל. במקביל, סינוואר צפוי לפעול גם לבצע תיקונים במערך שלו שהוא ער להם בתקופת הזמן שניתנה לו.

ניר דבורי 

ההפוגה הזאת צפויה לקחת כמה ימים, ובצה"ל מבצעים כרגע "התייצבות על הקרקע". בפועל, צה"ל מבצע לחימה בזיתון וכיתור של ג'באליה וסג'עייה כדי לאפשר למעשה עמידה במקום במקום שנוח לצבא ויכול להקל עליו להגן על ביטחון כוחותינו באותם ימים. במקביל, יתבצע איסוף מודיעיני שוטף בכל מני דרכים כדי לנסות למנוע כל ניסיון לפגוע בכוחותינו בנקודות הללו. בצה"ל ייערכו ליציאה להתקפה על מזרח הרצועה ועל דרומה. כל התוכניות הללו כבר מוכנות.

ועדיין, יש שאלה אחת - האם חמאס ידע לשלוט בג'יהאד האיסלאמי? האם הוא זה שינסה לפגוע בכוחותינו? זה מבחן מאוד גדול לחמאס. ישראל גם העבירה להם אזהרה חריפה ביותר - כל הפרה קטנה תוביל לתגובה בלתי פרופורציונלית.

יש לתת גם מבט לצפון: ישראל מנסה לבדל בין לבנון לעזה. ההפוגה בעזה לא בהכרח משליכה שום דבר על הצפון, ואולי אפילו להפך. יכול להיות שנראה את ישראל מעלה את רף האש עד כדי לקיחת סיכון מסוים להסלמה בצפון, מתוך הבנה שזה חשוב במיוחד בימים הללו.

אוהד חמו

ניסיון העבר מלמד שגם מהרגע שהעסקה תצא אל הפועל - אין ודאות שחמאס ובכלל רצועת עזה תעמוד בה במאה אחוזים. כזכור, הדר גולדין נחטף כשעה לאחר תחילת הפסקת האש מול חמאס במבצע צוק איתן.

מה האינטרס של חמאס בעסקה הזאת? הדבר הכי משמעותי מבחינתם זה זמן - מעבר לארבעה ימים שהם זקוקים להם כדי להתארגן ולהיערך מחדש, סינוואר ינסה למסמס את המלחמה באמצעות אותה הפסקת אש. האינטרס שלו הוא למשוך את הפסקת האש ולהאריך אותה כדי לקבוע עובדות בשטח, לייצר דינמיקה חדשה שתקשה על ישראל להניע מחדש את כל מערך המלחמה הזאת מחדש.