אסור ששיבת הפועלים העזתים לעבודה בישראל והירידה בשיעור האירועים האלימים בגבול הרצועה בהשוואה לשבועיים שלפני כן יינסכו בישראל תחושה של חזרה לשגרה, קל וחומר הערכה שידה הייתה על העליונה בהתמודדות הנוכחית עם חמאס. סבב ההסלמה שניטש בשבועיים האחרונים חריג יחסית במאפייניו, רווי אותות מדאיגים בהקשר לעתיד, אינו תואם את מכלול ההערכות שרווחו בישראל בשנים האחרונות בנוגע לעזה ומחייב תחקור נוקב בכלל הרמות.
ההסלמה הנוכחית בעזה ניצבת בניגוד חריף לאסטרטגיה שישראל מקדמת כלפי חמאס בשנתיים האחרונות. בתמורה למחוות כלכליות חסרות תקדים, ובמוקדן יציאת כ-18,000 פועלים לעבודה בישראל, אמור היה להיווצר "מחיר הפסד" שירתיע את חמאס מייזום הסלמה מכל סוג שהיא, ואולי אף יביא להתפתחות תסיסה ציבורית בעזה נגד הארגון.
נורות אזהרה רבות הבהבו בשנתיים האחרונות והמחישו עד כמה אותה דוקטרינה "מחוררת". חמאס שמר על רגיעה יחסית בעזה, אך קידם במרץ טרור והסתה באיו"ש, בירושלים ובציבור הערבי בישראל, ובכך אכף על ישראל "בידול" שבמסגרתו קבע מה תהיה זירת העימותים וכן את המינון והעיתוי שלהם. זאת ועוד, חמאס התיר לג'יהאד האיסלאמי חופש פעולה שגרר סבבי לחימה בעזה; המשיך בחפירת מנהרות והפגין נוקשות בנושא השבויים והנעדרים.
ההסלמה הנוכחית הינה יוזמה מתוכננת מראש שעל כל היבטיה ושלביה שולט חמאס, ולא תוצאה של מיס-קלקולציה או דינמיקת שטח בלתי צפויה. באמצעות התכתשויות אלימות במרחב הגדר, לרבות ירי, הפעלת מטענים והפרחת בלוני תבערה, הארגון חותר לממש שני יעדים: הראשון - חילוץ מחוות אזרחיות, מטרה שחיוניותה גוברת נוכח "חריקות" ביחסי חמאס עם קטאר, שמגבילה מצידה את הסיוע הכלכלי המוענק לעזה; והשני - אזהרה מפעילות ישראלית רחבה בהר הבית במהלך חגי תשרי. בתגובה לאירועים, נסגר מעבר "ארז" למשך כשבועיים, דבר שהסב לעזתים נזק של כ-10 מיליון שקלים מדי יום, מבלי שהציבור הפלסטיני הביע מחאה כלשהי נגד חמאס.
האירועים בעזה מבטאים הבנה עמוקה של חמאס בנוגע לישראל. יחיא סינוואר מבין כי היות וישראל שקועה במשבר פנימי חריף, חותרת לקדם הסכם עם סעודיה וממוקדת בהסלמה אפשרית בגבולה הצפוני, היא אינה מעוניינת בעימות בגזרה הדרומית. בהתאם לכך, חמאס חש כי ביכולתו להתריס נגד ישראל, מבלי להיגרר להסלמה רחבה בעזה, ובהמשך לחלץ הישגים כלכליים. סינוואר אפוא מפעיל נגד ישראל מעין מב"ם - מערכה שבין המלחמות - שבמסגרתה הוא יוזם אלימות ומפר בבוטות את כללי ההסדרה עימה, מבלי להגיע לעימות רחב.
אם אכן ישראל תעניק לחמאס בקרוב היתרי עבודה נוספים לפועלים מעזה, יהווה הדבר אישוש להיגיון האסטרטגי שלאורו פועל סינוואר, ולפיו בכוחו לסחוט הישגים באמצעות לחץ אלים. חמאס צפוי לשמר את המנגנון שפותח ולהשתמש בו שוב בעתיד, בהתאם לשיקוליו ולצרכיו. אין ביסוס אפוא לטיעון המושמע בישראל ולפיו "גם חמאס התקפל", נוכח הבנתו את מחיר ההפסד שהוא סופג בהקשר האזרחי. הארגון יזם מהלך אלים, שיבש באופן מודע את מרקם החיים האזרחי בעזה והחליט להפסיק את ההסלמה, כנראה כאשר הבין כי הוא צפוי לזכות במחוות מצד ישראל.
בתום החגים מומלץ שישראל תפנה לגבש אסטרטגיה סדורה בנוגע לעזה, שלא קיימת כיום, תוך בחינה ביקורתית של התפיסה ולפיה בכוח הכלכלה "לכופף אידיאולוגיות". ישראל תידרש ללמוד ממשגי העבר ולעצב מחדש את כללי ההסדרה בעזה, תוך התייחסות לחמאס באופן מערכתי, כלומר כגורם הפועל בו בזמן בכמה זירות במקום התמודדות עם כל אחת מזרועותיו בנפרד.
במסגרת הזאת, חיוני יהיה לשקול באופן רציני ונחוש מבעבר הגבלות בתחום האזרחי בתגובה להכוונת טרור והסתה מצד חמאס - לרבות באיו"ש ובירושלים - או להתרסה בוטה בעזה, כמו זו הנוכחית. מדיניות שכזו תערער את הנחת העבודה הנוכחית של סינוואר ולפיה ישראל לחיצה, תספוג התרסות נוספות ובכל תרחיש תחתור לשמר את ההסדרה.
בין לבין, מומלץ יהיה גם לרענן את עולם הפרדיגמות הישראלי בנוגע לעזה, ובפרט את התפיסה הרווחת ולפיה מאמץ כלכלי רחב עשוי להפוך את האזור ל"סינגפור מזרח-תיכונית" ולהעניק יציבות ארוכת-טווח. תרחיש שכזה לא יתממש כל עוד ארגון חמאס, החדור להט אידיאולוגי, שולט בעזה. מציאות זו עשויה להתפוגג רק בעקבות זעזוע פנימי, שהסבירות למימושו או עיתויו לא ברורים כרגע. זוהי מסקנה עגומה, אולם הכרחית לצורך גיבוש אסטרטגיה ישראלית מפוכחת בנוגע לעזה.
>>> ד"ר מיכאל מילשטיין הוא ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין שבאוניברסיטת תל אביב וחוקר בכיר במכון למדיניות ולאסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן