הערה מקדימה: יש לי כבוד גדול לחריפות הניתוח שהציג אהוד ברק ב-N12, אבל אני מתקשה לראות כוח בין-ערבי שיבוא לשמש חיל שיטור לתקופת מעבר או רשות פלסטינית שמצליחה לעבור ריענון ושדרוג בפרק זמן של שנה-שנתיים. כמו כן, אינני מאמין שמנהיג פלסטיני כלשהו - אבו מאזן, סלאם פיאד, מוחמד דחלאן או נאסר אל-קידווא - לא יתעקשו על שילוב הזרוע הפוליטית של חמאס בתוכניות. כך הם מצהירים ויש להקשיב להם.
שעל כן, במקום לחתור למצב חדש שישתרר בבת אחת על פני 350 קמ"ר של הרצועה כולה, כדאי לבחון ברצינות גישה מפוכחת של הדרגתיות. לאמור: אחרי עוד כחודש של מהלכי טיהור נוספים מצפון לנחל עזה, ליזום תחילת שיקום והחזרת תושבים לעיר עזה ובנותיה בצפון, בעוד צה"ל מבודד אזור זה מדרום הרצועה וממשיך בלחימה בח'אן יונס, מחנות המרכז ובהמשך ברפיח. להערכתי, חטיבת רפיח לא תתאמץ לנהל קרב מאסף הרואי לאחר שבירת ארבע אחיותיה. צה"ל גם יוכל לפקח על מסדרונות שיבת האזרחים וכניסת האספקה.
לדפוס פעולה כזה, שילווה בהתחייבות לנסיגה מלאה בהמשך והבטחה לעזרה מאיתנו - קל יותר לגייס ממשלה חדשה של אנשי מעשה שתוקם ברשות הפלסטינית. זאת, כפי שדורשים במפגיע האמריקנים, הסעודים והאמירתים. ממשלה כזאת תזכה לחבילת סיוע נכבדה ממדינות המפרץ והמערב. יש לרשות אלפי פקידים מובטלים שם, וחמולות גדולות, גם עירוניות וגם במחנות הפליטים, ירצו ליהנות מן הכסף שיגיע. וכך, באזור שמוקף ומבוקר ברצף על ידי צה"ל, יש לנסות להתחיל להרים מעיי החורבות - עזה אחרת. בשאר חלקי הרצועה לבטח יעקבו במתח, אולי אפילו בקנאה, אחר ההתקדמות.
הבוקר שלמחרת המלחמה לא חייב להפציע בשחר מהיר אחד
ההתמודדות עם מאמץ של חמאס לחזור למתכונת של מחתרת תהיה נוחה יותר בגזרה זו, וכוח קטן יותר של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים יידרש. חשוב מאוד שהם יוחזקו כמצילי עזה בגיבוי ערבי מאשר כסייענים לישראל. כיום, לחמאס קשה לשחזר את מעמדו בצפון ואולם בדרום הרצועה עדיין פועלות מסגרות גדודיות.
נזכיר, תנועת "האחים המוסלמים" נטועה עמוק, קרוב למאה שנים, ברצועה. בטרם הסבה עצמה לארגון חמאס, היא הפעילה עוד מאז הקמת המדינה חוליות "פדאין", שבהן החלו את דרכם מי שיהיו לימים מייסדי הפתח, כמו חליל אל-וזיר (אבו ג'יהאד) וגם יאסר ערפאת טען שלקח חלק. עקירת ההזדהות עם חמאס היא עניין סבוך וממושך. אלא שראוי להטות אוזן לוויכוחים, שהחלו הרבה לפני המלחמה בתוך חמאס: לסינוואר וראשי הזרוע הצבאית יש מתנגדים לא מעטים שהודחו או הושתקו. הם לא נעלמו ואולי יפצו קול במורד הדרך. את שמותיהם לא נפרט כאן, לבל יבולע להם.