הצעת הפשרה שהוצעה על ידי ההסתדרות – גילוי נאות: אני בין המחברים שלה – היא הדרך היחידה הפתוחה כרגע למניעת השבר המיידי המאיים על המפעל הציוני.
הנחת העבודה של תומכי הפשרה היא שאסור שצד אחד ינצח את רעהו. ניצחון חד של האופוזיציה – מניעת כל שינוי שהרפורמה מציעה - יבהיר לחצי העם שהצבעתו בקלפי איננה נספרת ברגע האמת. המרירות שתצטבר אצל אותם בוחרים עלולה לשרוף את הסולידריות הישראלית. האמון בכוחו של יום הבחירות – יקטן באופן שמסכן את עתידנו. ומנגד, ניצחון חד של הקואליציה – חקיקה של הצעת החוק באופן הקיצוני שבו היא מנוסחת כעת, בלי להתחשב בחרדות של חצי העם האחר (ולמעשה, לפי הסקרים, רוב העם ובהם כשליש מבוחרי הליכוד), תהפוך את האקט הקיצוני של פירוק צבא העם ופגיעה בכשרות כוח המגן הלאומי – לעובדה.
הפשרה, כל פשרה על פי טבעה, מבקשת לתת לכל אחד מהצדדים יתרון חשוב, אך לא את כל תאוותו.
על פי המוצע, הקואליציה תוכל לומר לבוחריה כי הצליחה לשנות את איזון הכוחות בין הפוליטיקה לבין המשפט בעניין חשוב: החלטות הממשלה במליאתה תהיינה חסינות מפני ביקורת שיפוטית מכוח עילת הסבירות. זהו איזון שמאפשר למי שעומד בראש הרשות המבצעת – הממשלה במליאתה – להפעיל את שיקול דעתה, וזאת מבלי שהיא תחוסן מפני ביקורת שיפוטית בכל שאר העילות הרבות והמגוונות הקיימות במשפט המינהלי שלנו. זאת ועוד, מינוי של שרים וסגני שרים – ורק הם – יהיה חסין מפני ביקורת שיפוטית מכוח עילת אי הסבירות הקיצונית. בכך תבוטל הלכת פנחסי-דרעי. הקולות שלכם, בוחרי הקואליציה, השפיעו על המציאות.
ומנגד, האופוזיציה תשיג הישג אדיר: עילת הסבירות תמשיך לחול על כל שאר המינויים (ובכלל מינויים, כמובן, גם פיטורין) – כל שומרי הסף, המנכ"לים, ראשי גופי השלטון, המערך הנרחב של מינויים בחברות ממשלתיות ועוד. כך, למשל, ניסיון לפטר את היועצת המשפטית לממשלה יצטרך לעמוד במבחן הסבירות. זאת ועוד, ככלל עילת הסבירות תמשיך לשמש כאמת מידה לביקורת של כל ההחלטות של הרשות המבצעת לדרגיה השונים (כאמור, מלבד החלטות ממשלה במליאתה ומלבד החלטות של שרים שהן (א) החלטות בענייני מדיניות ו-(ב) החלטות שקבלו את אישור הממשלה במליאתה).
הצעת הפשרה גם דורשת קיומה של "הפסקת אש" בכל חקיקה חד-צדדית בנושאי הרפורמה למשך תקופה של 18 חודשים. דהיינו, הדיונים על הרכב הוועדה למינוי שופטים יקודמו רק אם תתקבל הסכמה של 75 ח"כים. כך עומדת הפשרה בתביעה של בני גנץ: "הסכמה תמורת הסכמה".
אין חדש תחת השמש: מי שרוצה הכרעה לא מוכן לפשרה
כיצד מגיבים השחקנים להצעת הפשרה? הליכוד הוא שחקן ווטו. ברגע זה הוא דחה את המתווה. מפלגות המרכז טרם הגיבו באופן מחייב. משיחות שניהלנו בשתי היממות האחרונות עם שלוש המפלגות הגדולות ידוע לנו היקפו של הפער, ואני קובע כי הוא ניתן לגישור. על זה נחריב את המדינה המפוארת שבנינו כאן?
ובצידי הדרך נמצאים הטהרנים. אין חדש תחת השמש: מי שרוצה הכרעה לא מוכן לפשרה. מצד אחד, הסלוגן הרדוד "אין חצי דמוקרטיה" נאמר באופן אוטומטי בלי בדיקה של התאמתו למתווה המוצע. זו אמירה שמעידה על אומרה שלא קרא את הפשרה או שלא הבין מה שקרא. מצד שני, הסלוגן הרדוד "העם אמר את דברו" היא קהות חושים חברתית וביטוי לחוסר הבנה של כלל יסוד דמוקרטי שאיננו מתיר לרוב לעשות כרצונו.
לטהרנים אשיב: על הכף עומד עתידה של המדינה שלנו. דורות קודמים של יהודים מתסכלים על הדור שלנו ועל הדרך שבה אנחנו מנהלים את המחלוקות הקשות בינינו. ברור לי שחששות השחקנים משני הצדדים, כנים ועמוקים. אך חובה על כולנו להתרומם מעל הרגע, לראות את התמונה הכוללת, ולשקול את האופציות הריאליות. אם נשכיל להבין שאסור לאף אחד מאיתנו לנצח את זולתו, נוכל, ביחד, לנצח את קללת ההיסטוריה היהודית: המחלוקת שמובילה לחורבן.
>>> פרופ' ידידיה שטרן הוא נשיא המכון למדיניות העם היהודי ופרופ' אמריטוס למשפטים באוניברסיטת בר-אילן