נאומו של מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה לציון 17 שנה למלחמת לבנון השנייה מסמן משוואה חדשה המכניסה את ישראל וארגון הטרור לתקופת מתיחות, שעלולה להידרדר להסלמה בין הצדדים.
- המתיחות בין חיזבאללה לישראל: המוקד שהפך לקרב המריבה ומכשול האוהלים
- פרובוקציה בגבול לבנון: ירי זיקוקים לכיוון ישראל - צה"ל ביצע ירי הרחקה
- ההצעה האמריקנית לישראל כדי לפתור את משבר האוהלים בגבול
נסראללה איים כי לא יעבור בשתיקה על הסרת האוהל שהקים חיזבאללה בגזרת הר דב לפני כמה חודשים, החודר עשרות מטרים לשטח ישראל ומאויש בחמושי הארגון. נסראללה קשר בין הקמת האוהל לבין תביעת לבנון להחזיר את חלקו הצפוני של הכפר ר'ג'ר לריבונות לבנון. נסראללה שב והתייצב בעמדת "מגן לבנון" ודיבר על שחזור ההישג של לבנון במשא ומתן על הגבול הימי, הפעם לאורך הגבול היבשתי, על בסיס החזקה שהשיג חיזבאללה מול ישראל.
שעות מספר לפני הנאום הרחיקו כוחות צה"ל מגדר הגבול כמה חשודים, ככל הנראה פעילי חיזבאללה, וגרמו לפציעתם. פעילים אחרים גרמו הצתות על גבול מטולה, והורחקו בירי. בשבוע שעבר שוגר מלבנון טיל נ"ט, שכנראה כוון לעבר סיור של צה"ל, ופגע בגדר כפר ר'ג'ר בשטח ישראל. בתגובה, ירו תותחי צה"ל לאזור השיגור בלבנון. עד היום לא ברור מי שיגר את הטיל, אבל האירוע מצטייר כחוליה נוספת בשרשרת ההתגרויות של חיזבאללה בישראל. בבוקר האירוע האשים חיזבאללה את ישראל בהצבת גדר חדשה המספחת בפועל את חלקו של הכפר ר'ג'ר הנמצא מצפון לקו הכחול, ובימים הבאים דווח שממשלת לבנון יוצרת זיקה בין דרישת ישראל לפינוי האוהל לבין הדרישה להסרת הגדר בר'ג'ר, לפנות את צפון הכפר, שהאו"ם הגדיר כשטח לבנון, ואף לדון בכל הסתייגויות לבנון לאורך הקו הכחול.
כזכור, בשנת 2000 קבע האו"ם את קו הנסיגה מלבנון – הקו הכחול – בלב הכפר ר'ג'ר, שתושביו עלווים אזרחי ישראל, כשחלקו הצפוני נמצא בצדו הלבנוני של הקו. בשנים שלאחר מכן התבסס חיזבאללה בפאתי הכפר ואף ביצע פיגועים נגד כוחות צה"ל בצידו הישראלי. לאחר מלחמת לבנון השנייה גודר ר'ג'ר מצפון, לבקשת התושבים, אולם פעילות הברחה משולבת בטרור המשיכה להתקיים דרך הכפר. בניית מכשול משופר סביב הכפר הושלמה לפני קרוב לשנה לבקשת תושביו, וחלקו הצפוני מוגדר שטח צבאי. אגב, חיזבאללה, המדגיש את ריבונות לבנון בצפון הכפר בהסתמך על הקו הכחול, מפר את אותו הקו בתביעתו לחלק של הר דב ("חוות שבעא") הנמצא מדרום לו, שטח שלטענתו כבוש על ידי ישראל, על אף שנכבש מידי סוריה.
שרשרת הפרובוקציות וההליכה על הסף של נסראללה עלתה מדרגה סביב המשא ומתן על הגבול הימי בשנה שעברה, כשאיים בפומבי במלחמה אם דרישות לבנון לא ייענו, ואף שיגר מל"טים (שיורטו) לעבר אסדת כריש. בהמשך, נסראללה –
- שילח בחודש מרץ פיגוע חריג ביותר בצומת מגידו שבעומק ישראל, באמצעות מחבל חמוש במטענים ובחגורת נפץ, שחצה מלבנון במטרה לבצע פיגוע תופת המוני (כשל וסוכל).
- לא מנע שיגור עשרות רקטות מדרום לבנון על ידי חמאס, במהלך חודש רמדאן באפריל.
- מציב איום גובר על חופש הטיסה של צה"ל בלבנון באמצעות מערך הגנה אווירית מתעצם, ומגביר את האיום לפגוע בישראל באמצעות הגדלת מלאי הטילים המדויקים שלו.
- איים על ישראל בתגובה על תקיפותיה בסוריה, במסגרת המב"ם (המערכה שבין המערכות).
- הגביר את נוכחותו הצבאית הגלויה לאורך הגבול, תוך הפרת החלטות מועצת הביטחון, וקיים מפגני כוח צבאיים מתריסים בדרום לבנון.
- הקים שני אוהלים בגזרת הר דב מצידו הישראלי של הקו הכחול, אחד מהם הוחזר לא מזמן לאחור לשטח לבנון. האוהלים, ירי הטיל לכפר ר'ג'ר וההתגרויות על הגדר, הם הפרק החדש ביותר במגמה זו.
לא ניתן לנתק את העלייה בביטחון העצמי שמפגין נסראללה ואת תעוזתו מהמשבר הפנימי בישראל. לא מקרי שהוא מציב דווקא בעיתוי הנוכחי משוואה חדשה ומסוכנת בר'ג'ר אף שהגדר בצפון הכפר הושלמה כבר בחודש ספטמבר. נסראללה, הניצב בפני ביקורת גוברת נגדו מבית, מבקש לחזק את דימויו כ"מגן לבנון", אך למעשה הוא כופה עצמו עליה כמגינה ומפעיל "לטובתה" את נשקו הלא חוקי והשנוי במחלוקת. במהלכיו, נסראללה מצטייר כמי שבטוח בהערכתו שישראל לא תעז להסתכן בהסלמה נוכח חולשתה, בצל עימות פוליטי הקורע אותה מבפנים, פוגע בלכידות החברתית ובכושר העמידה, ומערער את יחסיה עם משענתה האסטרטגית ארצות הברית. שר הביטחון וראש אמ"ן השמיעו דברי אזהרה, אולם סביר שדיבורים בלבד לא יספיקו כדי לשנות את מגמת הדברים.
בחשבון כולל, ההרתעה של ישראל מול חיזבאללה נשחקת, כפי שאמר גם נסראללה בנאומו, וישראל תידרש לשקם אותה כדי לעצור את רצף ההתגרויות שלו בטרם יחוללו הסלמה רחבה. כדי לעשות זאת יצטרכו ישראל וצה"ל לפעול באופן שיערער את ה"היבריס" של נסראללה, באמצעות פעולות, שיוציאו אותו מאזור הנוחות שהוא מצוי בו, ובעיקר יזעזעו את ביטחונו ביכולתו לצפות את צעדי ישראל.
לשם כך תצטרך ישראל לנקוט מדיניות שקולה, מחושבת ומדויקת, שתתבסס על עילה מתאימה ובשאיפה לא תוביל להסלמה עד כדי מלחמה, שאליה עלינו בכל מקרה להיות ערוכים. ראש אמ"ן העריך בחודש מאי כי "פיגוע מגידו לא היה אירוע בודד, וכי נסראללה נמצא במרחק טעות אחת ממיס-קלקולציה". לפיכך, ביטחונו העצמי המופרז של מזכ"ל חיזבאללה צפוי, במוקדם או במאוחר, לספק לישראל את ההזדמנות המתאימה לפעולה.
בשלב זה, האוהלים שהקים חיזבאללה בהר דב אינם בעיה צבאית, ונכון להמשיך ולטפל בבעיה זו בצירים דיפלומטיים, שכאמור כבר הביאו להזזת אחד האוהלים חזרה לשטח לבנון. האוהל הנותר ממילא נמצא בשטח צבאי שאינו קרוב לשום יישוב או קיבוץ בישראל ולא מהווה איום ישיר. אולם בצל התמשכות העניין ובעיקר נוכח המשוואה החדשה והבלתי מקובלת, שמבקש נסראללה ליצור בין האוהלים לבין הגדר בכפר ר'ג'ר, ואולי לכל אזורי ההסתייגויות שלו לאורך הקו הכחול, לא נכון להשלים עם ההתגרות עוד זמן רב, ויגיע הרגע שבו יהיה נכון לפעול להסרתה באופן יצירתי שיפתיע את חיזבאללה.
בינתיים, ישראל צריכה להגביר את הלחץ על נסראללה באמצעות מדינת לבנון והעדה השיעית, על בסיס מסרים ברורים שלפיהם –
- סופן של התגרויות חיזבאללה בתגובה קשה ולא צפויה מצד ישראל; וההליכה השחצנית של נסראללה על הסף עלולה להתברר שוב, כמו לפני 17 שנה, כהימור חסר אחריות, שייגמר בהתרסקותו לתהום, אליה ייקח עימו את מדינת לבנון כולה, הקורסת ממילא באשמתו.
- כל תוקפנות מצד חיזבאללה תיענה בתגובה קשה ולא צפויה, וחילופי מהלומות עלולים בקלות להסלים למלחמה כוללת, ולא להסתכם ב"ימי קרב".
- אוכלוסיית דרום לבנון מוזהרת כבר עתה להתרחק מתשתיותיו הצבאיות שנבנו בקרבה.
נוכח סיכוני המיס-קלקולציה שעלולים לגרור את ישראל וחיזבאללה למלחמה שבה שתיהן אינן מעוניינות, צה"ל ממשיך בהיערכות בצפון, ומעבה את מכשול הגבול ("מגן הצפון"), כדי להקשות את תוכניות יחידת רצ'ואן של חיזבאללה לפלוש לגליל ולשמר את ריבונות ישראל בגבול. בהקשר זה צריך לזכור כי הרחבת פעילות צה"ל באיו"ש אומנם נדרשת מול התגברות הטרור שם, אולם באה על חשבון התכוננות הכוחות למלחמה בצפון. לכן, חשוב לחתור לייצוב השטח שם במדיניות אחראית, כולל בחיזוק הרשות הפלסטינית וחידוש פעילות המנגנונים, ולצמצם במהירות את הגורמים המערערים את היציבות שם, בהובלת המתנחלים הקיצוניים בשטח וליד שולחן הממשלה.
ולבסוף, אם עוד היינו זקוקים לתזכורת – המתיחות בגבול הצפון, ובזירה הפלסטינית, והשחיקה בהרתעה קשורות בעבותות למשבר הפנימי בישראל. מה שאמר שר הביטחון לפני שפוטר בסוף חודש מרץ נכון גם היום. לכן גניזת ההפיכה המשטרית לאלתר היא צו השעה ותהיה המהלך שיחזק באופן המיידי והעמוק ביותר את ההרתעה מול אויבינו, בכלל הגזרות, ובייחוד בזירה הצפונית.
>>> אלוף (במיל') עמוס ידלין הוא ראש אמ"ן לשעבר, נשיא ומייסד MIND ISRAEL