ניצב עמי אשד נפרד אמש (רביעי) מתפקידו בהצהרה דרמטית לתקשורת. הוא האשים שההדחה שלו הייתה פוליטית וטען שכדי לספק את דרישות השר איתמר בן גביר נדרש היה למלא את חדר המיון בבית החולים איכילוב.
- מדורות, פרשים, חסימות ומכת"זיות: כך נראה ליל ההפגנות
- ניצב עמי אשד הודיע על פרישתו מהמשטרה: "הודחתי על רקע פוליטי"
- הקלף האחרון של שבתאי יחזיר לו את כבודו | מנחם הורוביץ
- אשד חשף את מה שחששנו ממנו זמן רב | ניצב בדימוס דוד צור
ראשית, קשה להכריע אם אכן ההדחה של ניצב אשד הייתה פוליטית. שמעתי מהמפכ"ל קובי שבתאי שההחלטה לפטר את אשד התקבלה הרבה לפני ההפגנות בתל אביב. היחסים בין השניים ידעו בעיקר מורדות, עוד לפני הגעת בן גביר למשרד לביטחון לאומי.
מה שכן אפשר לומר זה שהנאום של ניצב אשד היה נאום פוליטי. זה היה נאום של מועמד המתחמם על הקווים ומנצל את רגע השיא שלו, כשהוא על מדים, כדי לצבור עוד אהדה ציבורית לקראת האפשרות שייכנס לחיים הפוליטיים. אשד מהווה הוכחה כמה חוק הצינון הכרחי. לא בכדי גם הרמטכ"ל לשעבר, גדי איזנקוט - שלא חשוד באהדה לבן גביר - אמר שהיה קשה לו לשמוע את הנאום של אשד כשהוא לובש את מדי משטרת ישראל.
עמי אשד עוזב את משטרת ישראל עם קריירה מפוארת, 30 שנים של שירות למען המדינה, כמעט מפכ"ל המשטרה. אבל הוא ייזכר בעיקר כמי שפיקד על ההפגנות בחודשים האחרונים לכהונתו כמפקד מחוז תל אביב. במורשת שלו יזכרו גם את העובדה שהוא היה זה שהעניק חותמת כשרות לכל קבוצה שתרצה לחסום את העורק המרכזי של מדינת ישראל, כביש איילון.
לכל קבוצה 'ציפור הנפש' שלה
ההתפטרות של ניצב אשד הייתה הוכחה לכך שהמחאה לא מתה. היא חיה ובועטת. בתוך כשעתיים - אלפים יצאו לרחובות במוקדים רבים ברחבי הארץ, כשהמוקד המרכזי היה בנתיבי איילון. אלפים חסמו את איילון במשך למעלה מארבע שעות. המפכ"ל שבתאי הורה 'להכיל' את ההפגנות. לבסוף, המשטרה נאלצה לפנות בכוח את המפגינים ולפתוח את הצירים.
אני יודע שמתנגדי הרפורמה לא אוהבים את ההשוואות. לשיטתם, הממשלה מחריבה את הדמוקרטיה ולכן אי אפשר להשוות לכל הפגנה אחרת שהתקיימה בעשורים האחרונים במדינת ישראל, לא בהתנתקות ובטח לא להפגנות החרדים. אבל לכל קבוצה יש נושא שלשיטתה מדובר ב'ציפור הנפש'. למפגינים בחודשים האחרונים זה רפורמת המשפט, לפלגים הקיצוניים במגזר החרדי זה נושא הגיוס ולימין זה היה בעיקר בתקופת ההתנתקות בשנת 2005.
אפתח בהתנתקות. אז קבע נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, ש"חופש ההפגנה אינו חופש לעצור את המדינה". לדבריו אז: "שום מדינה דמוקרטית אינה צריכה להסכים לכך".
בשנים האחרונות ראינו את זה בעיקר בהפגנות של החרדים הקיצוניים. המשטרה השתמשה בכוח רב כדי לפזר הפגנות. בבני ברק ראינו 'בואש' אישי לכל מפגין בתוך רחובות פנימיים בבני ברק, רימוני הלם ואלות. אני, באופן אישי, נפצעתי בשנה שעברה מרימון הלם שהשליכה המשטרה במהלך סיקור הפגנת חרדים קיצוניים ברחוב צדדי בירושלים.
אינני רוצה שהמשטרה תפעל כך מול מתנגדי הרפורמה. אפשר להבין את הרצון של המשטרה להכיל ולא להיגרר לפינוי אלים שיוביל לפצועים. המפכ"ל והפיקוד הבכיר שלו צודקים, אבל חובה שיהיה דין אחד לכולם. הזכות להפגין אינה שייכת למחנה רק למחנה מסוים. שכך תנהג המשטרה גם בהפגנות חרדים או כל מיעוט אחר, כמו בני העדה האתיופית.
במהלך המשדר אמש ב'חדשות 12' התבטא ברהנו טגניה ואמר: "כשמדובר בהפגנה של בני העדה האתיופית - המשטרה מפעילה כוח מופרז, גם כשמדובר בהפגנות מתואמות עם המשטרה. המשטרה יצאה נחושה ואלימות. כאן המשטרה נוהגת בכפפות של משי עם המפגינים". ברהנו צודק. הרבה אזרחים מרגישים בימים אלו שיש יחס שונה למתנגדי הרפורמה. כאמור, אינני רוצה שהמשטרה תפעל באלימות מול מתנגדי הרפורמה, אבל שהיחס יהיה זהה גם למיעוטים ומפגינים ממחנה אחר.
ועוד מילה על ההפגנות. בניגוד להפגנות הסוערות בליל פיטורי שר הביטחון יואב גלנט, במחנה הימין לא מתרגשים היום מהפגנות אמש. לרוב לא מגיבים, מדלגים על האירוע. אלו שכן - תוקפים את התנהלות המשטרה ומערכת אכיפת החוק ובמקביל קוראים ודורשים להמשיך בקידום החקיקה. שינוי בתפיסה.
ונקודה נוספת - יו"ר 'כחול לבן' בני גנץ, קרא היום לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לעצור את החקיקה (שחודשה בעקבות החלטתו לפרוש מהשיחות בבית הנשיא) ולחזור לשיחות ההידברות בבית הנשיא. השאלה הנשאלת - מדוע גנץ עזב מלכתחילה את השיחות? הרי הוא לא השיג דבר מאז שהשיחות הוקפאו, פתח לקואליציה את דלת היציאה הראשית מבית הנשיא מבלי שישלמו מחיר. עכשיו הוא צריך להתחנן לנתניהו וחבריו שיחזרו לבית הנשיא. ספק אם יצליח.
>>> הכותב הוא פרשן ומגיש בכיר באתר החרדי "כיכר השבת"