כשישראל מסתחררת ונקרעת מבפנים במשבר הפנימי החמור בתולדותיה, קשה לעיתים, תחת המולת המאבק, להבחין בקרבות הבלימה הניטשים מול כל אגרוף שנשלח בידי הממשלה כדי לנתץ את ערכי היסוד שהוליכו אותנו עד היום, שבהם דבק הרוב המוחץ של הישראלים - מימין ומשמאל. 

הניסיון לקעקע את היסודות הדמוקרטיים של ישראל, משקפים התנגשות עוצמתית ורחבה יותר בין שתי דרכים אפשריות לעתידה - האחת שואפת למדינה יהודית-הלכתית, לא דמוקרטית, לאומנית וקיצונית; ומולה - הנתיב שבו צעדנו עד היום, שאינו נטול כמובן מהמורות או קשיים, ועדיין נובע מהצהרת העצמאות שלנו ומבטיח שבביתנו הלאומי ימומשו ערכים דמוקרטיים-ליברליים, ובראשם שוויון וחירות לכול. 

ולמרות ההמולה, עיניים רבות ומלאות תקווה, נשואות אל אולם בית המשפט, אל בג"ץ שדן בעתירה המבקשת לזוגות להט"בים לאמץ ילדים בישראל. זאת, על רקע עמדתו השערורייתית של שר הרווחה שהודיע על התנגדותו הגורפת לאימוץ ילדים בידי זוגות חד-מיניים מטעמים, לכאורה, של טובת הילד, כדי שלא "להוסיף לחייו מורכבות נוספת".

בית המשפט העליון (צילום: נתי שוחט, פלאש/90 )
העיניים נשואות לבית המשפט העליון | צילום: נתי שוחט, פלאש/90

זוגות רבים שכמהים לממש את זכותם הטבעית להורות ולשמוע את המילים "אבא" או "אימא" מן החדר השני, יודעים שגם הפעם בשל עריצות המיעוט בכנסת - הצדק יוכל לבוא רק מבית המשפט ולא מבית המחוקקים, כפי שקבעה גם בחוכמתה היועצת המשפטית לממשלה עוה"ד גלי בהרב-מיארה, והעידה בעבר בעצמה הממשלה בבית המשפט.

לא בכדי הולמים המומחים ואנשי המקצוע כולם בחוות דעתו המטעה והמפלה של השר מרגי, שמתעלמת מ-40 שנה של מחקר מוצק ועקבי, ומחליפה באופן מסוכן אמת מדעית באמונה דתית. האמת הברורה היא שהסתגלות הילדים הוכחה שוב ושוב כלא קשורה לנטייה המינית של ההורים, וילדים שגדלים במשפחות להט"ביות לא מראים תפקודים רגשיים, חברתיים או קוגניטיביים נחותים מאחרים, אולי להפך.

מסוגלות ותמיכה הורית ואיכות הקשר שבין ההורים לילדים - הם הגורמים המכריעים על התפתחותם המיטבית. זאת ועוד, 330 אלף פעוטות וילדים בסיכון מוכרים בידי המשרד שמרגי ואנוכי מכירים היטב, אפילו לא אלפית האחוז מהם מגיעים ממשפחות להט"ביות, אלא מסקטורים אחרים, על רקע נסיבות של מצוקה, פגיעה, משבר ועוני.

יעקב מרגי, שר הרווחה והביטחון החברתי  (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
שר הרווחה יעקב מרגי | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

כך למשל, בעמדתה של הסתדרות הפסיכולוגים שהופנתה לשר, נכתב: "דעתך כשר הרווחה עומדת בסתירה לממצאים מעולם מחקרי עשיר ובעל משמעות, כמו גם לניסיון המקצועי המצטבר ורב השנים של טיפול פסיכולוגי בילדים ובהורים ממגוון רחב של משפחות בארץ בעולם [...] המחקר בתחום בישראל ובעולם מראה באופן חד-משמעי שאין הבדל פסיכולוגי והתפתחותי בין ילדים להורים להט"בים ובין ילדים להורים הטרוסקסואליים".

"גידול ילדים במשפחות להט"ביות לא משפיע באופן שלילי על הבריאות הנפשית בקרב ילדים ואינו פוגע בהתפתחותם הפסיכולוגית והרגשית. במחקרים נוספים שנערכו בעולם לא נמצא סיכון להתפתחות הילדים שאומצו בידי זוגות חד-מיניים". עמדות דומות השמיעו איגוד הפסיכיאטרים, העובדים הסוציאליים וכמובן אנשי המקצוע בשירות למען הילד - היחידה במשרד הרווחה העוסקת באימוץ, שמתנערת במבוכה מהעמדה שהשמיע השר שאחראי לה.

המהלומה כואבת יותר כשהיא מגיעה מאדם כמו יעקב מרגי, שאותו אני רואה כחבר, כאדם שקול וחכם שהוא בבסיסו רודף שלום ושוחר טוב, שנסחף גם הוא עם הזרם העכור. לא, אין בי שום ציפייה נאיבית שיחליף את אמונתו וישנה את אורחות חייו, אלא שלא יתכחש לערך השוויון, שיתנער מגישה מסוכנת שקונה אחיזה בממשלתו - השאיפה למחוק כל מי ומה ששונה ממך, ובמקומה יפנים שתחת המושג "החברה הישראלית" יש מספיק מקום לכולם. 

קו ישר עובר בין ההחלטה הזו, ובין ההשתוללות חסרת התקדים של הסיעות החרדיות בתקציב המדינה, התמריץ שלא לצאת לעבודה ולמנוע לימודי ליבה, והניסיון לחוקק חוק יסוד שיעגן בחוק השתמטות משירות המדינה (ראוי להדגיש שהשר מרגי שירת בצבא), חוסר ההפנמה של ההנהגה הפוליטית החרדית שלא מייצגים עוד מיעוט שיושב בירכתיים אלא קבוצה דומיננטית הולכת וגדלה שמחזיקה בהגה הממלכה... עם זה מגיעה אחריות לכלל, גם למי שלא חושב כמוך, ומגיעה גם דבקות באינטרס הלאומי של המדינה - השתלבות, יצרנות, הכלה, שוויון וקדמה. 

עשרות חוקים חברתיים חוקקתי בכנסת, או שהייתי שותף להובלתם, מרביתם ככולם נגעו בשכבות המוחלשות ביותר בחברה - מנותקי מים וחשמל, קשישים סיעודיים וניצולי שואה, חיילים בודדים ואפילו בעלי חיים - כל אלו שקולם אינו נשמע, אבל הסולידריות והממלכתיות דחפו אותי ורבים אחרים לשם. ההנהגה החרדית מסרבת לראות שהיא מחוללת זעם עצום בציבור רחב, שעלול עוד חלילה לחזור כבומרנג.

מצעד הגאווה בראשון לציון  (צילום: דוברות עיריית ראשון לציון )
"גידול ילדים במשפחות להט"ב לא משפיע באופן שלילי על בריאותם הנפשית של ילדים". מצעד הגאווה, ארכיון | צילום: דוברות עיריית ראשון לציון

המהפכה הלהט"בית היא מהפכת זכויות אדירה שקורית ב-30 השנים האחרונות מלמטה, מגני הילדים ולא ממשרד הפנים, מהאומץ של אקטיביסטים נחושים ואמיצים שיצאו למאבקים צודקים, שהוכרו ועוגנו בסופו של דבר על ידי בית המשפט, ולא מבית המחוקקים. דמיינו כעת בית משפט מקוצץ, שיהיה מנוע מלבחון את סבירותן של החלטות פוליטיות שונות או להפעיל ביקורת שיפוטית על חוקים מפלים - מי יגן עלינו מפני התעמרות הרשויות, או שרירות לב השרים? זוהי דוגמה מובהקת אחת, רק אחת, שמשקפת את המאבק שמתנהל כאן על חיינו ועתידנו, על האפשרות להמשיך ולהיות חופשיים בארצנו; אחרת, כתמיד - המיעוטים והחלשים יהיו הראשונים להיפגע - ואיתם כל המדינה.

הנטל על בג"ץ, ששרוי בעצמו במצור ותחת מתקפה, הוא עצום; אני יודע, אך אני מסתכל היום על שני בניי, תפארת חיי - עברי ונבו, ומסרב להאמין שהוא ייתן הכשר או לגיטימציה לעמדה שאומרת שאנו לא ההורים הכי טובים עבורם ושכמונו, ישנם עוד רבים אחרים בני ובנות הקהילה הלהט"בית שיוכלו להעניק את החום, האהבה והתמיכה שאלפי ילדים במדינה זקוקים וכמהים לה. 

>>> איציק שמולי כיהן בעבר כשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים