השיטור המודרני במדינות המערביות, אליהן מבקשת ישראל להידמות, מבוסס על שילובן של ארבע תפיסות ניהול מובילות. הראשונה היא תפיסה של שיטור קהילתי - שיטור שתכליתו הגנה על הקהילה ומתן קשב לצרכיה. שתי התפיסות הבאות הן של שיטור מוכוון מודיעין ושיטור מבוסס נתונים, והן התפיסות המובילות להפעלת הכוח המשטרתי בדרך מידתית, מבוססת על נתונים, טכנולוגיה, הערכה וניתוח מושכל, הממוקד בקהילה עליה יש להגן ובעבריין המבקש לפגוע בה. התפיסה האחרונה היא של שיטור פותר בעיות. תפיסה זו מבקשת לזהות את בעיות הקהילה שמצריכות פתרון ולהוביל את המשטרה למימוש צורכי אותה הקהילה. ארבע התפיסות האלו מהוות בסיס תיאורטי רחב להתנהלות ארגוני משטרה בעולם המערבי כולו, כאשר בכל מדינה ועיר נערך איזון אחר בין התפיסות השלובות זאת בזאת. בישראל של 2023, אף אחת מהן אינה נוכחת. במקומן שלטת התפיסה שהביאו עימם השרים האחרונים והמפכ"ל היוצא - התפיסה של "תיראי מופתעת". 

מהומות בתל אביב בין תומכי המשטר למתנגדי המשטר הארי (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)
מהומות האריתראים בתל אביב | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

למעלה משנתיים אחרי אסון מירון ופרעות מבצע "שומר חומות", שהותירו את החברה הישראלית כואבת ומדממת ואת המשטרה חסרת אונים ומובכת מכשלי היערכותה, קיבלנו הצצה נוספת להיעדרה של תפיסה ניהולית ופיקודית באירועי האלימות הקשים של מתנגדי המשטר האריתראי בתל אביב. "לא היה די מודיעין", טענו במשטרה. "לא היינו ערוכים לכמות כזאת של מוחים", טען מקור אחר. "ההפגנה הוקדמה", טענו אחרים. מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי, שניהל בעצמו אירועים בקנה מידה מחוזי לכל היותר, קיים תדרוך מצולם על רקע מפות של נייר, שבו הסביר כי מדובר בהפעלות מתוכננות ומאורגנות על ידי כוחות הפועלים מחוץ לישראל.

מה הייתה תמונת המודיעין המלאה והאם היא תאמה את ההיערכות המבצעית, האם נבחנו חלופות אחרות כמו ביטול האירוע המתוכנן, האם בוצעו פעולות מניעתיות מוקדמות, האם אותרו נתיבי ואמצעי הגעה של גורמים אלימים, האם הוזהרו פעילים ומובילי דעת קהל - שאלות אלו לא זכו להתייחסות. אולי הן יעניינו את ועדת החקירה לאסון מירון, שבפניה טען לאחרונה המפכ"ל במסגרת מקצה שיפורים כי "המלצות הביניים של הוועדה יושמו ברובן ונקודת המוצא, גם בתכנון וגם בביצוע, הביאו אותנו למקום אחר". משפט לא מובן, נעדר התחלה, אמצע או סוף. אכן מקום אחר. 

המפכ"ל יעקב שבתאי מעיד בוועדת החקירה לאסון מירון (צילום: לע"מ)
המפכ"ל שבתאי בוועדת החקירה, ארכיון | צילום: לע"מ

ג'ורג' ברנארד-שאו כתב כי את המערכה הצבאית ניתן לייפות בקלות יחסית, עם מעט רומנטיקה, לאומיות וגבורה  - על ידי אנשים שהכישרון הלשוני העילג שלהם, מכסה על הפקרות איומה. למערכה שאותה מנהל שבתאי מאז כניסתו לתפקיד, בחוסר מיומנות משווע, אין אפילו יכולת לייפות את הסיפור. כהונתו של שבתאי התאפיינה בדילול וריקון של לבנת היסוד המשטרתית, תחנת המשטרה המקומית, לטובת עוד כוחות מבצעיים שמספקים מענה נקודתי. אבל במקביל, חסרות יכולות איסוף, חקירה, הערכה וניתוח. אפילו מחווה פשוטה של הצדעה למפקדים ולסמלי שלטון, מסתבכת והופכת לפארסה. אם את כשלי אסון מירון 2021 יכול שבתאי לחלוק עם השר שמינה אותו, נראה שאת אירועי ראשית ספטמבר 2023 הוא יחלוק בין פרקי האוטוביוגרפיה "להיות מפכ"ל כושל"

אם את כשלי אסון מירון 2021 יכול שבתאי לחלוק עם השר שמינה אותו, נראה שאת אירועי ראשית ספטמבר 2023 הוא יחלוק בין פרקי האוטוביוגרפיה "להיות מפכ"ל כושל"

בעוד זמן קצר, מעט אחרי תקופת החגים, יפצח השר לביטחון לאומי, הראשון לשמו, במחול ההתלבטות. הוא יעטה על פניו ארשת חשיבות מאומצת, יקמט את מצחו, יצחצח את משקפיו המהבילים ויראיין מועמדים מטעם עצמם ומטעם מרכזי מפלגות. את מידת ידיעותיהם וניסיונם של המועמדים בתפיסות של שיטור מודרני, ספק אם יבחן. ספק אם בתרמילו ישנן שאלות רלוונטיות לשיטור מודרני. מה לו ולמודרני, מה לו ולפרוגרס המשוקץ. 

ערן קמין מתוך התוכנית עובדה (צילום: עובדה)
תת ניצב בדימוס ערן קמין | צילום: עובדה

>>> ערן קמין הוא תת ניצב (בדימוס), שימש בין השאר ראש מנהלת האכיפה הלאומית בעת משבר הקורונה, ראש חטיבת החקירות במשטרת ישראל, מפקד בפועל של היחידה הארצית לחקירות הונאה, מדריך במכללה לביטחון לאומי ונציג המשטרה והמשרד לביטחון לאומי בארה״ב ובקנדה