מכתב המפכ"לים והניצבים לנתניהו בעניין השר בן גביר הוא תוצר מתחייב של האסון במירון. 45 אנשים נהרגו שם בתוך דקות אחדות, השם ישמור ויציל. בהופעתו בפני ועדת החקירה אמר נתניהו שהוא לא אחראי על מה שלא ידע. אזהרות בפני אסון התפרסמו בתקשורת, אמר לו האלוף (מיל') שלמה ינאי. "אני לא קורא עיתונים", השיב. הוא אמר: "אם היו תופסים בדש מעילי ואומרים לי שהולך להיות אסון, הייתי פועל". מכתב המפכ"לים אמור, אם כך, להיות התפיסה בדש מעילו.
מצד שני, אפשר לייחס למכתב הומור מקאברי, הומור שחור, סרקזם. מי לב הבעיה פה, נושא המכתב או המכותב? בן גביר או נתניהו? המכותב הוא נאשם שבפתח משפטו התייצב והכריז: "גורמי משטרה ופרקליטות חברו לעיתוני השמאל כדי לתפור לי תיקים מופרכים והזויים". מאז ועד עתה הוא גמר אומר לנקום ולתפור את המשטרה ואת הפרקליטות. אלא שכדי להילחם בפשיעה - יש לחזק את גורמי האכיפה ולאחד אותם.
החלטת ממשלת בנט-לפיד, החלטה 549, הציבה את הלחימה בפשיעה בחברה הערבית בראש סדר העדיפויות. היא קבעה שסגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ' ישמש פרויקטור. הוא בנה מודל משולב, רב-מערכתי, שיפעל מול עבריינים, אירועים ותהליכים. צוות שרים ומנכ"לים של כל המשרדים הנוגעים בדבר שולבו במערך: המשרד לביטחון הפנים, משרד האוצר, משרד הפנים, המשרד לאיכות הסביבה, המל"ל, השב"כ ומשרד ראש הממשלה. השב"כ פעל לאורך קו התפר שבין לאומני לפלילי. הפרקליטות האזרחית החלה לטפל בפן האזרחי.
מנכ"ל משרד האוצר הקודם רמי בלינקוב שימש בתפקיד חשוב. גם רשויות המס. המשרד לאיכות הסביבה הופקד על תחנות הדלק הפיראטיות, המהוות מקור הכנסה אדיר לעבריינים וסכנה בטיחותית. משרד הפנים החל לפעול מול הרשויות המקומיות שנסחטו על ידי ארגוני פשיעה, הוא הקים מנגנונים מחוץ לרשויות כדי שהכספים ינותבו ישירות ליעדיהם. במקביל, החלו גורמי האכיפה לתקוף את השוק השחור, הצ'יינג'ים ואת השימוש בכסף מזומן. גורמים בחברה הערבית, ששמו את מבטחם בקבוצת סגלוביץ', אזרו עוז ותרמו למאמץ, שהחל לתת אותות ראשונים: במשך כשנה נעשו חילוטים רבים של רכוש וכספים. הוגשו מאות כתבי אישום נגד מחוללי פשיעה, רובם נעצרו עד תום ההליכים. עשרות פושעים נמלטו לחו"ל.
לשר לביטחון הפנים הקודם עומר בר לב ולראש מטהו תומר לוטן ולסגלוביץ' יש כמובן יכולות, כישורים וניסיון שאין לבן גביר ולעוזריו חנמאל דורפמן ובנצי גופשטיין. סליחה על ההשוואה. אבל בן גביר ושות' אינם הכתובת - ראש הממשלה הוא הכתובת! רוצים דוגמה מופקרת ורועמת מזו? הוועדה לאנרגיה אטומית הייתה בבת עינם של כל ראשי ממשלות ישראל. איש מהם לא היה מוסר אותה, גם אם חרב הייתה מונחת על צווארו, לידי דודי אמסלם או בן דמותו. חוץ מנתניהו.