העברת תקציב מדינה היא נקודת מפנה בחייה הקצרים של ממשלת נתניהו ה-6. אף שמעולם לא נפלה ממשלה בישראל מכיוון שהפסידה בהצבעה על התקציב, נתניהו התייחס למשוכה הזו ברצינות תהומית. כל מרד נראה מאיים יותר כשמעבר לפינה יש הצבעה אחת שעלולה לסיים את חיי הממשלה. זה נכון בכל ממשלה, וזה נכון במיוחד כשמדובר בנתניהו, הנוטה לראות צל הרים כהרים.
סיקור N12:
- "הרפורמה תחזור": התקציב אושר בכנסת, זה מה שצפוי לקואליציה כעת
- כדורגל וסוכריות: כך נראה הלילה לבן בכנסת
- הקרב יורד לפסים נמוכים: מה קרה בין בן גביר לאלמוג כהן?
העברת תקציב המדינה תיתן לנתניהו רשת ביטחון עד 2025. מעתה יהיה קשה הרבה יותר להלך עליו אימים. זו גם ההזדמנות של השרים שקיבלו תקציב להציג הישגים, ואף אחד מהם לא מתכוון לוותר על זה כל כך מהר.
כשנתניהו יצא מאולם המליאה מיד בתום ההצבעות הוא זרח מאושר. הוא אמר שזהו "שחר של יום חדש", והוסיף - עכשיו נוביל את יוקר המחיה. אלא שהכתב מוטי קסטל קטע אותו בשאלה נוספת: "הרפורמה תעבור?". נתניהו השיב: "בוודאי, אבל מנסים להגיע להבנות, אני מקווה שנצליח בזה".
30 השניות הללו הן הסיפור כולו. לו היה זה תלוי בנתניהו עצמו, הוא היה מדבר עוד שעה על יוקר המחיה ועל אתגרי הביטחון. המהפכה המשפטית ממנו והלאה. כך גם היה בפתח ישיבת חברי הקואליציה, שבה הודה נתניהו לשותפיו על העברת התקציב והזכיר מטרות נוספות כמו המשמר הלאומי. לא נאמרה מילה על אותה רפורמה, שנתניהו נהג לדבר עליה בהרחבה מעל כל במה. גם כאן הכתב הוא זה שאילץ אותו לתת תשובות. זו בדיוק הדינמיקה שעומדת להיווצר בתוך הקואליציה. אם לא יושגו הבנות בבית הנשיא (וכרגע הסיכוי לכך גבוה), מחנה יריב לוין ידרוש נתניהו לעבוד בשיטת הסלאמי - לקדם לאט אבל בטוח את סעיפי החקיקה המשפטית, כשההנחה היא שעומדות לרשות הקואליציה שנתיים לפחות. הלחץ העיקרי יהיה על פירוק תפקיד היועצת המשפטית לממשלה. נתניהו מעוניין כרגע בקידום החקיקה המשפטית אך ורק בהסכמה. הוא מבין היטב את המשמעות לשווקים ולסקרים. תוך 3 חודשים איבד נתניהו רבע מכוחו, ואין לו שום כוונה לחזור על הטעות הזו.
זה לא עומד להיות פשוט. מחנה תומכי הרפורמה בממשלה גדול וחוצה מפלגות, ומי שעומד בראשה מבין זאת היטב. נתניהו מתכוון להשקיע מאמצים רבים בטיפוח הקשר עם חברי הקואליציה, ופירוק המחנות בליכוד. כבר אתמול ניתן היה לראות כיצד הוא מנסה לטפח בני ברית חדשים. אחרי שנים שבהן היה לוין בן יקיר לו, אתמול פיזר גינוני כבוד לכיוונים אחרים. הראשון שזכה לשבחים על התקציב היה דודי אמסלם, השר המקשר, מתומכיה הנלהבים של הרפורמה ומי שעד לפני שבועות בודדים היה בכלל מחוץ לממשלה. אמסלם גם זכה לתפקיד חדש - השר לאנרגיה אטומית, וזאת נוסף על חבילת התפקידים המכובדת שכבר יש לו כשר במשרד המשפטים, שר מקשר ושר לשיתוף פעולה אזורי. נתניהו ינסה בחודשים הבאים לטפח קשרים שהוזנחו, ולדאוג שלכמה שפחות חברי כנסת יהיה אינטרס לצאת נגדו. הוא למד היטב מהטעויות של קודמו בנט, שהשקיע בבריתות עולמיות עוד לפני שסגר את הקצוות בסיעת ימינה.
השאלה הגדולה כעת היא כמה זמן ניתן יהיה להחזיק את כל הכדורים באוויר. הכלכלה לא מראה סימני התאוששות, והשארת הרפורמה באוויר אינה בדיוק המתכונת להחזרת ההשקעות בהייטק והרגעת השווקים. נתניהו ינסה לשכנע את שותפיו לתת עדיפות ליוקר המחיה, ולשים בצד את הסוגיות הנפיצות. זה לא יהיה פשוט, אבל אחרי העברת התקציב הוא בעמדה נוחה יותר להתמקח.