זה לא "עוד טקסט" על התקציב, זאת פנייה אישית לאחיי החרדים.
כמי שעוסק שנים בשילוב חרדים בתעסוקה, שנמצא בממשק עם הציבור החרדי ומבקר בשיעורים (ואף מעביר לפעמים) בישיבות חרדיות, חשוב לי מאוד לנסות לכתוב דברים שיגיעו מלב אל לב. דברי חכמים בנחת נשמעים, אבל הפעם זו אזעקת אמת. משמעות ההסכמים הקואליציוניים היא שהציבור החרדי יקבל כרגע כסף, אבל זו תהיה עבורו בכיה לדורות. ההטבות הנוכחיות יעלו למדינת ישראל ביוקר ולציבור החרדי גם כן.
תוכנית השקעה מול צריכה
אני רוצה להסביר בנחת, בדאגה ולא מתוך עוינות, למה. כל הוצאה כספית שלא בונה תשתית צמיחה אלא צריכה גורמת לאינפלציה. כך היה כשחילקו כסף בקורונה, כך יקרה עם מיליארד השקלים של תלושי האוכל, וכך יהיה גם עם תוספת לאברכים. כסף לצריכה שוטפת שלא יוצר צמיחה עתידית הוא אינפלציוני. נכון שביחס לתקציב המדינה הסכום איננו דרמטי. אולם, אינפלציה היא משחק של ציפיות. אחרי מדיניות מרחיבה בקורונה ותוך כדי מאבק באינפלציה, פה ובעולם כולו, הגדלת תשלומי העברה מערערת את היציבות, מעלה חששות לגבי לאן זה ימשיך ומנפחת את האינפלציה והציפיות לעוד אינפלציה. לעומת תשלומי העברה אלו, הכסף למגזר הערבי היה חלק מתוכנית חומש (922) שעמלו עליה במשך שנים, אשר השקיעה בתשתיות אנושיות ופיזיות כדי ליצור צמיחה. לפחות אלו היו הציפיות.
וזה בדיוק ההבדל. זה ההבדל בין תוכנית השקעה לבין כספים קואליציוניים לצריכה. בכלכלה המודרנית היכולת של מדינות להדפיס וללוות כסף אינה בנויה על גיבוי נכסי (כמו זהב), אלא בנויה על הבטחה להחזיר אותו מכספי משלמי המיסים. גידול בגביית המיסים נובע מצמיחה כלכלית. צמיחה כלכלית נובעת מהשקעות שנושאות פירות וכוח אדם יצירתי. בישראל, המערכת הכלכלית מתרחבת בזכות עבודה ויזמות.
כיום ארצות הברית מוציאה הרבה יותר על תשלומי העברה ממה שהיא מוציאה על צמיחת הדור הצעיר. תשלום הריבית על חוב זה יעבור בקרוב את כל הוצאת הביטחון. לכן, ארצות הברית בדרך לקיצוץ בתשלומי ההעברה, ובמיוחד לזקנים, נוכח ירידה צפויה במיסים וחוב תופח לתשלומי ההעברה. החלופה היא העלאת המיסים בכ-40% - וזה יבריח את האוכלוסייה היצרנית.
אם נלך בכיוון הנוכחי, אנחנו במדינת ישראל נצטרך גם לקצץ בגלל הגידול באוכלוסייה והגידול בחלקה היחסי של האוכלוסייה החרדית. למה? כי חלק ניכר מהמיסים בישראל נובעים מנדל״ן והייטק, ואחרי קריסת בורסות (שכבר קרתה), בדיליי של 12 חודשים, בדרך כלל גביית המיסים נפגעת. זה כבר קורה בשני התחומים החשובים של נדל"ן והייטק, שני קטרים מרכזיים של המשק, והם משלמים את הקצבאות לאברכים, את תלושי המזון והם גם אמורים לשלם את תוספת התקציב למוסדות הפטור.
השוק איננו עיוור. כשהממשלה מוציאה יותר כסף ממה שהיא יוצרת צמיחה או מכניסה מגביית מיסים, השוק באופן אוטומטי מגיב בעליות מחירים של מוצרים, שזה אינפלציה, שחיקת ערך הכסף. מי שהכי סובל מאינפלציה הם אלו שמקבלים תשלומי העברה, היות שהחלק של תשלומי ההעברה תופס נתח ניכר מפרנסת משק בית החרדי. מי שייפגע הכי חזק מהמהלך הנוכחי זה אתם. בייחוד, כשכיום יכולתם של משקי הבית במגזר החרדי לשפר את ההכנסות שלהם, נמוכה.
מי דואג לאזרח החרדי הקטן?
אינני חסיד של לימודי ליבה בתוך החיידרים. להערכתי זה לא יעבוד וכנראה שהמהלך איננו פרקטי. המצב הוא שככלל, האוכלוסייה החרדית היא עם פחות אפיקי השתכרות וככל שמתקדמת הטכנולוגיה והמשק, אתם נשארים יותר מאחור. בלי השתדלות, גם סייעתא דשמיא או סייעתא של גולדקנופף וגפני, לא תעזור.
מה עוד? הפוליטיקאים החרדים מבינים את מה שכתבתי (אני מקווה…). מה שמעניין אותם זה לא האיש הקטן, אלא התלות של אותו אחד בפטרונו הפוליטי. אני יודע שזה לא קל לקרוא את זה, אבל זאת המציאות שגם שליטי החצרות של רב גרשון והאדמו״רים יודעים. בתורה נאמר ״עֲבָדַי הֵם״ והדרשה המפורסמת פירשה: ״עבדי הם ולא עבדים לעבדים״. אז הנה בשורה: האזרח החרדי הקטן הפך עבד לעסקנים פוליטיים ה״דואגים״ לפרנסתו. מילא אם זה היה מדאיג "רק" ברמה הכלכלית, זה מדאיג מאוד גם ברמה הרוחנית.
מה עוד יקרה? העלאת ריבית. הריבית היא העלות של כסף, ולכן כשנגיד בנק ישראל רואה כסף בלי השקעה בצמיחה הוא מבין בצדק שתיווצר אינפלציה, ולכן הוא ימשיך להעלות את הריבית כדי להגן על שווי הכסף. זה כמובן יתורגם מהר לתוספת תשלום על המשכנתאות. הפוליטיקאים חוטאים במה שהזהיר הנביא ישעיהו ״אכול ושתו כי מחר נמות״. גפני ודרעי הופכים את תוצאות הבחירות לניצחון פירוס, והציבור החרדי ישלם את המחיר, בני התורה ישלמו את המחיר.
כמו שכתבתי, זאת פנייה אישית. תעצרו ותחשבו. אתם יותר חכמים ואחראים מהפוליטיקאים שלכם. תבינו מה שעושים לכם. מה שמושג בכיפוף פוליטי אין לו זכות קיום לאורך זמן. אתם אלו שתשלמו את המחיר הכלכלי עם עליית תשלומי המשכנתה, שחיקה בערך הכסף, כלומר הקצבאות, ופחות אפיקי תעסוקה לטווח הארוך. אני אפילו לא מדבר על עליית הכוח של הפטרונים, אלא על הילדים שלכם, שלנו, שיחטפו את הבומרנג על תקציבים שיקוצצו כשיתהפך הגלגל. והוא תמיד מתהפך. זה לא יהיה אנטישמיות או שנאת התורה. זאת פשוט תהיה כלכלה. ואם לא יהיה בה קמח, יהיה קשה מאוד שתהיה בה תורה.
>>> מייקל אייזנברג הוא איש עסקים, שותף־מנהל בקרן ההון-סיכון ״אלף״, משקיע הון-סיכון בתעשיית ההייטק הישראלית והאמריקנית