אחרי עידן הרב אדלשטיין: מעבר להנהגה קבוצתית
את הרב גרשון אדלשטיין ניתן להגדיר כ"אחרון ה'מרנים'", אך ייתכן שיותר נכון לראות בו כמנהיג הראשון בעידן ההנהגה החרדית המבוזרת • יאיר שרקי
כמעט בכל פטירה של מנהיג חרדי, מקובל להכריז על סוף עידן. גם את הרב גרשון אדלשטיין, שהלך הבוקר (שלישי) לעולמו בגיל מאה, ניתן להגדיר כ"אחרון ה'מרנים'", אבל אולי מדויק יותר לראות בו את הראשון בעידן ההנהגה המבוזרת. מאז פטירת הרב שטיינמן ב-2017, הרב אדלשטיין נשא בתואר ובתפקיד של "נשיא מועצת גדולי התורה" של מפלגת "דגל התורה", אבל זו הייתה הנהגה זוגית, לצד הרב חיים קניבסקי, שהיה מוכר יותר בציבור הכללי.
את חייו הארוכים הקדיש הרב אדלשטיין ללימוד תורה ולחינוך, אבל בעשורים האחרונים הוא בלט בצמרת ההנהגה הליטאית. ההחלטות שקיבל השפיעו על החברה הישראלית כולה, כולל בשבועות ובחודשים האחרונים: בחודש שעבר, הורה הרב לנציגי דגל התורה לדחות את חקיקת חוק הגיוס בגלל המצב הפוליטי ומתוך ניסיון להפחית חיכוך בסוגיה. לפני מספר חודשים, איים לפצל את יהדות התורה אם יוכנסו לימודי ליבה למוסדות חינוך חרדיים, ובכך בלם את המהלך.
הרב אדלשטיין ייזכר גם בשל הקו הזהיר, וההקפדה המופגנת שלו על הנחיות משרד הבריאות בימי קורונה, לעיתים גם מול דעתו החולקת של שותפו להנהגה הרב קניבסקי.
הרב אדלשטיין קיבל את ההנהגה בימים בהם ההנהגה החרדית לא תמיד דיברה בקול אחד. הוא מוסר אותה לממשיכיו, מבלי לסמן יורש אחד מובהק. הנהגת הציבור הליטאי אחריו צפויה להיות בזוג, או אולי אפילו כמה מזקני ראשי הישיבות, שיובילו את המגזר בהנהגה קבוצתית.