כשמנסים לתאר את דמותו של הרב גרשון אדלשטיין אפשר להתייחס למאה שנים שלמות של תורה, חינוך ושל אישיות שמחה ומיוחדת. כמי שנולד בשנת תרפ"ג, 1923, בעיירה הקטנה שומיאץ בברית המועצות, ראה אדלשטיין כילד את עליית הקומוניזם, מלחמת עולם. הוא התייתם בגיל צעיר מאוד מהוריו, עלה לארץ בתנאים קשים כילד וגדל אצל קרובי משפחתו.
זה עשוי אולי להפתיע רבים, אבל הרב גרשון אדלשטיין היה חלוץ עם עלייתו לארץ. הוא נמנה בין המקימים והמייסדים של מה שהייתה המושבה הקטנה רמת השרון. הוא עצמו לא למד בישיבה או בכל מערכת ממוסדת, אלא בבית עם אביו במשך שנים, מה שעשוי להסביר את הגישה החינוכית המיוחדת שלו.
פטירתו היא בהחלט אירוע בעל משמעות פוליטית, אך מעבר להיותו מנהיג פוליטי - הרב אדלשטיין היה בעיקר מנהיג חינוכי של רבים, הרבה מעבר לזרם החרדי-ליטאי שבראשו עמד. רבים בעולם החרדי וגם בציבור הכללי קיבלו ממנו הדרכה והשראה. הרב החזיק בגישה ייחודית כלפי בני נוער, ופרט בני נוער בסיכון ומצוקה. הרב הקפיד לשמור גם על יחס מכבד ומתון כלפי הציבור החילוני, ייתכן בעקבות השנים שגדל ברמת השרון המגוונת.
אחד האירועים המרכזיים שבהם הציבור הכללי נחשף לרב אדלשטיין היה בתקופת הקורונה. הרב אדלשטיין היה מהרבנים ששמרו על יחס רציני ומחייב בכל מה שקשור להקפדה על הנחיות משרד הבריאות. שמירה על אלו, מבחינתו, היו מצווה של ממש. מי שנכנס לחדר שבו למד עד לאחרונה ראה את הניילונים, ההפרדה, הריחוק שנשמר שם, כולל ספירה של אנשים. אלו גם באו לידי ביטוי בפסיקותיו באשר לתלמודי התורה בתקופת הקורונה.
מחדר הלימוד שלו יצאו פעמים רבות אמירות שהפכו לוויראליות, אפילו בפייסבוק ובאינסטגרם. סרטון אחד זכור במיוחד שלו היה בעיצומה של תקופת הקורונה: דווקא בתקופה הקשה ביותר, כשמשפחות רבות שהו בסגרים ובבידודים, הגיע אליו תלמיד במצוקה ושאל אותו במה צריך להתחזק לפני חג הסוכות. רובנו בטח היינו חושבים שהוא יגיד להתחזק בתורה, בתפילה, אבל הרב אמר: "להתחזק בהומור!". מבחינתו, דווקא בגלל התקופה המתוחה, צריך לשמור על כללי הזהירות אבל להקפיד על אווירה נעימה, כיפית ושמחה בבית. זה לא בדיוק דבר שהיינו מצפים לשמוע ממנהיג חרדי בן כמעט מאה. מישהו מאיתנו חשב פעם להתחזק בהומור? כמה פשוט, כמה לא פשוט.