סוריה, הנמצאת מעל ל-12 שנים במלחמה, מעל למחצית מתשתיותיה האזרחיות נהרסו וכ-90 אחוזים מתושביה חיים מתחת לקו העוני, הפכה בשנה האחרונה למוקד עלייה לרגל של מנהיגים מהמזרח התיכון. מאז סוף שנת 2021 הצליח הרודן, בשאר אסד, להפוך ממוקצה אזורי למנהיג לגיטימי להדק יחסים עם איחוד האמירויות הערביות, בחרין, עומאן, אלג'יריה ומצרים ואף לחדש את היחסים שנותקו עם ירדן, תוניסיה ולאחרונה עם סעודיה, שתמכה במשך המלחמה במורדים שנלחמו באסד, והייתה עד כה מבין המתנגדות הבולטות להכרה מחודשת בו.
- לראשונה אחרי 13 שנה: נשיא איראן הגיע לביקור מדיני בסוריה
- הסלמה חמורה במתיחות הצבאית בין ארה"ב ורוסיה
- ישראל תקפה באזור חלב, נמל התעופה הושבת
רעידת האדמה שפקדה השנה את סוריה היוותה טריגר נוסף לביסוס היחסים בין המדינה ההרוסה לבין מדינות האזור ששלחו סיוע הומניטארי בהיקפים נרחבים, ואף הובילה להשהיה זמנית של הסנקציות הכלכליות (חוק הקיסר), אותן מטילה ארצות הברית על המשטר, על מנת לאפשר הזרמת סיוע למדינה. בשבוע שעבר התקיימה במוסקווה פגישה מרובעת של שרי ההגנה של רוסיה, סוריה, איראן וטורקיה, במסגרת המגעים המתמשכים לפיוס סורי-טורקי. אפילו הכורדים, המקיימים מנהל אוטונומי במעל ל-20 אחוזים משטח סוריה, הצהירו לאחרונה כי הם מוכנים להיפגש ולקיים דיאלוג עם ממשלת סוריה על מנת לגבש יוזמות לפתרון המשבר הסורי.
המסלול של אסד לחזרה מלאה למזרח התיכון תלוי גם בהחלטה המתגבשת בימים אלו, אם להשיב את סוריה לליגה הערבית ממנה הודחה בתחילת המלחמה. כשסעודיה תומכת במהלך, המתנגדות המרכזיות הן כוויית, קטאר, מרוקו ובמידה מסוימת גם מצרים.
שלל המגעים המתוארים מתקיימים על רקע עסקה ערבית, בהובלה ירדנית, שנועדה להכשיר את אסד ולהתוות את הדרך לסיום הסכסוך בסוריה. לפי התוכנית, המדינות הערביות יכירו בלגיטימציה של אסד, יזרימו מיליארדי דולרים לשיקום המדינה ויפעילו לחץ על הקהילה הבין-לאומית להקל ואולי אף להסיר את הסנקציות הכלכליות המוטלות על המשטר, ובולמות למעשה כל אפשרות להשקיע כספים בשיקום המדינה. בתמורה, אסד יתחייב לאפשר חזרה בטוחה של מילוני הפליטים לסוריה; לבלום את תעשיית הסמים המשגשגת תחת חסותו ומציפה את המזרח התיכון בכדורי הקפטגון; להגביל את הנוכחות וההשפעה האיראנית בשטחו ולבסוף לפתוח בשיח עם גורמי האופוזיציה לקראת הסדר מדיני.
אולם, אסד כמו אסד, אינו שש לוויתורים ואינו נכון לעמוד באף מההתחייבות המועלות בפניו בשלב זה. הוא נהנה ממתנת הלגיטימציה המחודשת ללא שום עלות. אין הוא מתכוון לוותר על הברית האסטרטגית האיתנה השוררת בינו לבין איראן, בוודאי לא תמורת כספי שיקום. הצהרת כוונות זו נשמעה גם במהלך ביקורו של הנשיא האיראני, איבראהים ראיסי, בדמשק. אסד גם אינו מתכוון לוותר על מיליארדי הדולרים שזורמים לכיסו מהכנסות הסחר בסמים.
ועדיין, המזרח התיכון מתנהל בהיגיון שונה ממה שהכרנו בעשור המטלטל של האביב הערבי, במהלכו חווה האזור שיאים חדשים של חוסר יציבות, עימותים אלימים ועלייה של גורמים קיצוניים דוגמת דאעש. המזרח התיכון של 2023 מגלם דטנט אזורי וגלי נורמליזציה שנועדו לשכך מתיחויות בדרכים דיפלומטיות. הסכם חידוש היחסים בין סעודיה לאיראן הוא המשמעותי ביניהם
המב"ם מתנהל לצד הפריחה הדיפלומטית
נדמה שסוריה מתנהלת לאחרונה בשני יקומים מקבילים. לצד הרנסנס הדיפלומטי שהיא חווה ביחסי החוץ שלה, בזירה הפנימית, העימותים הצבאיים מבית כמו גם הפעילות הצבאית של איראן ושלוחיה במדינה, ממשיכים ביתר שאת. במקביל, ניכרת האצה גם במערכה הצבאית שישראל מנהלת נגד מאמצי ההתבססות והתעצמות חיזבאללה בסוריה (המכונה מב"ם - המערכה שבין המלחמות).
במהלך החודש האחרון ישראל ביצעה לא פחות מתשע תקיפות בסוריה. בתחילת חודש אפריל שני קצינים משמרות המהפכה של איראן ששימשו כיועצים צבאיים בסוריה, נהרגו בתקיפה נוספת שיוחסה לישראל באזור דמשק. לאחר מכן, דווח על תקיפה נוספת שפגעה במספר שדות תעופה צבאיים, בהם מוצבים אנשי צבא איראנים ונוכחות משמעותית של חיזבאללה ומיליציות פרו-איראניות. מספר שעות לאחר התקיפה, חדר כלי טיס בלתי מזוהה מכיוון סוריה לשטח ישראל, אירוע אותו ניתן לפרש כתגובה של "ציר ההתנגדות" לנוכח צבר התקיפות הישראליות. בהמשך, דווח על תקיפות נוספות המיוחסות לישראל, בתגובה לירי של גורמים פלסטינים משטח סוריה לעבר רמת הגולן, במסגרת ההסלמה הביטחונית האחרונה מול החמאס על רקע אירועי הר הבית. תקיפה נוספת התרחשה ביום שישי לפנות בוקר בעיר חומס שבמרכז סוריה, במהלכה נפגעו מחסן תחמושת של חיזבאללה, מספר מכליות דלק ומשאיות. התקיפה האחרונה עד כה, ארעה ביום שלישי לפנות בוקר בשדה התעופה הבין-לאומי בחלב וכן בקומפלקס תעשייה צבאית סורית, שבו נוכחות מיליציונית פרו-איראנית, באזור אל-ספירה.
לאחר עשור בו סוריה שימשה כזירת התגוששות אזורית ובין-לאומית, ייתכן כי ההתפתחויות האחרונות בזירה הסורית, כמו גם הבליץ הדיפלומטי במזרח התיכון, עלולים לשנות את כללי המשחק המוכרים ולהשפיע על חופש הפעולה הישראלי בשמי סוריה. בשלוש השנים האחרונות נרשמו מעל ל-30 תקיפות בשנה המיוחסות לישראל בסוריה, כאשר מאז שנת 2022 הושם דגש רב יותר לתקיפת יעדים של המשטר הסורי, ולא רק יעדים המזוהים עם איראן ושלוחיהם. במסגרת זו התוקפו שדות תעופה בין-לאומיים, בדמשק ובחלב והובילו לא אחת להשבתתם.
עד כה הנשיא הסורי, כמו גם שותפיו האיראנים, ספגו והכילו את התקיפות והנזק שהסבו. ברם, צבר האירועים האחרון שכלל את הפיגוע בצומת מגידו (מקובל להניח שנעשה ביוזמת איראן וחיזבאללה בתגובה לפעולות נגדה בסוריה ומחוצה לה המיוחסות לישראל), שליחת הכטב"ם לישראל מסוריה, התייחסותו של חסן נסראללה בנאומו האחרון, לפיה ישראל שוגה אם בונה על כך שלא תהיה תגובה לתקיפותיה בסוריה, וכן התבטאויות ברוח דומה מצד בכירים סורים - כל אלו עלולים להעיד על כוס המב"ם המתמלאת בסוריה ועל רוויה מסוימת בקרב הציר מלהכילה. נוסף על כך, השבתו של אסד לחיק העולם הערבי וביסוס מעמדו כמנהיג לגיטימי עלולים להעצים את הלחץ על ישראל להימנע מפגיעה בנכסי המשטר ומערעור הריבונות והיציבות של סוריה - ואף להאיץ באסד, שביטחונו העצמי רק הולך וגדל - להגיב.
>>> ד"ר כרמית ולנסי היא חוקרת בכירה וראש הזירה הצפונית במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אוניברסיטת תל-אביב